בש"פ 7930/15 יוסף צרניק נ. מדינת ישראל

1.

ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי

בע"פ 7939/10 (להלן: ההליך העיקרי )

מיום 25.10.2015, במסגרתה קבע הרשם כי המערער רשאי לפנות למזכירה הראשית של בית משפט זה לשם קבלת עותק חתום ומאושר של החלטת הנשיאה מ' נאור

בתיק העיקרי מיום 12.10.2015.

2.

המערער, שאינו צד לתיק העיקרי, הגיש בקשה לעיין בו בחודש מרץ 2015. ביום 27.4.2015, דחה המותב הדן בהליך העיקרי את בקשת המערער, משום שמצא כי בקשת העיון היא גורפת ואינה ברורה כדי צורכה. בעקבות דחיית הבקשה, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, והמותב דחה את בקשתו ביום 28.5.2015. בד בבד עם הגשת בקשת הפסילה, הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטת המותב בבקשה לעיון בתיק, וביום 20.8.2015 קיבל המותב את הבקשה. בהחלטת המותב נקבע כי המערער יוכל ליצור קשר עם מנהל המדור הפלילי בבית משפט זה ולתאם עמו את מועד העיון.

3.

ביום 19.8.2015, יממה לפני שניתנה החלטת המותב המתירה את העיון בתיק, הגיש המערער בגדר ההליך העיקרי בקשה, שהופנתה אל נשיאת בית משפט זה, ובה עתר ל"מינוי מותב חדש למתן החלטה על הבקשה החוזרת (והמצומצמת) לעיון בתיק זה; לחלופין – למינוי מותב חדש לתיק הערעור כולו". ביום 12.10.2015, דחתה הנשיאה מ' נאור את הבקשה. בהחלטתה נקבע כי הבקשה למינוי מותב חדש היא במהותה השגה על החלטת המותב שלא לפסול את עצמו, ועל כן נמצא כי נפלו בה שני פגמים: היא לא הוגשה כהליך ערעור פסלות עצמאי, והיא הוגשה תוך חריגה מהמועדים הקבועים להגשת ערעור פסלות.

1.

ביום 14.10.2015, הגיש המערער בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטת הנשיאה מיום 12.10.2015. ביום 25.10.2015, ניתנה החלטת הרשם בבקשה, ובה הופנה המערער אל המזכירה הראשית של בית משפט זה, לשם קבלת עותק חתום ומאושר של החלטת הנשיאה . מכאן הערעור שלפניי.

2.

בערעורו, המערער טוען כי יש מקום לחשש כי הפנייתו אל המזכירה הראשית של בית משפט זה ללא ציון שמה "טועה ומטעה", משום שלשיטתו, הגב' עידית מלול, אשר ממלאת את התפקיד, פועלת ללא מינוי כדין וללא הסמכה בפועל. על כן, המערער מבקש בערעורו כי בית משפט זה ינקוב בשמה של המזכירה הראשית ויציג תעודה של מינויה כדין. שנית, המערער מציין כי מימש ביום 20.10.2015 את זכותו לעיין בתיק הנייר בהליך העיקרי, ומצא שם כי ההחלטה מיום 12.10.2015 אינה חתומה. משכך, המערער סבור כי אין בתיק מקור חתום ותקף של ההחלטה, אשר ניתן לאשר ממנו "העתק נאמן למקור". לבסוף, המערער גורס כי ההליך העיקרי עצמו נערך בחוסר סמכות, משום שהודעת הערעור הוגשה בלי שתכלול פסקי דין חתומים ומאושרים של בית המשפט המחוזי, עליהם מערערים.

3.

דין הערעור להידחות. תחילה, יודגש כי הערעור הוא על החלטת הרשם מיום 25.10.2015, ועליה בלבד. החלטה זו, כאמור, עניינה בקשת המערער לקבל לידיו עותק חתום מהחלטת הנשיאה מ' נאור מיום 12.10.2015. לפיכך, אין מקום לדון במסגרת ערעור זה בטענותיו של המערער בדבר תוקף ההליך העיקרי, אשר לא היוו חלק מהחלטת הרשם, עליה הוגש הערעור.

4.

גם לגופו של עניין, אינני מקבל את טענות המערער. בקשתו לקבל לידיו עותק של החלטת הנשיאה לא נדחתה, שכן הוא הופנה בהחלטת הרשם אל המזכירה הראשית של בית משפט זה לשם קבלת מבוקשו. אלא שהוא בחר שלא לנהוג כאמור, וחלף זאת, הוא מעלה טענות נגד תקפות המינוי של המזכירה הראשית ונגד תקפותה של החלטת הנשיאה על סמך עיון באחד מתיקי הנייר בבית המשפט. בנסיבות אלה, אינני רואה מקום להיעתר לערעור.

5.

סוף דבר, הערעור נדחה.