בש"פ 7956/01 עזבון המנוח שלום אברהם ועוד 4 אח' נ. ציון חב' לביטוח בע"מ

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעור שבכותרת. ההחלטה בבקשה התעכבה בשל תקלה טכנית.

על מנת שהבקשה תתקבל, על המערערים לשכנע בדבר קיומה של מצוקה כלכלית, המונעת את הפקדת הערבון, ובדבר טענות ממשיות בערעורם. אשר למצוקה כלכלית, מן החומר עולה, כי המערערת 2 היא המפרנסת היחידה שלה ושל בנותיה, לאחר שבעלה נהרג בתאונת הדרכים נשוא הערעור שבכותרת. עוד עולה דבר קיומם של חובות של עשרות אלפי שקלים לבנק. מתברר גם, כי המערערת היא עתה מובטלת לאחר שפוטרה מעבודתה, וכי הכנסתה מדמי ביטוח לאומי פחתה בצורה משמעותית נוכח התבגרותן של בנותיה. כל אלה מביאים לכך, שהכנסתה החודשית של המערערת עתה עומדת על כ-4000 ₪, וכוללת דמי ביטוח לאומי והשכרת 'מספר ירוק' אשר היה שייך לבעלה המנוח.

כל אלה תומכים בטענת המערערים למצוקה כלכלית. עם זאת, הבקשה חסרה פרטים מסויימים אשר היה צורך בהבאתם. כך, אין פירוט מספיק ביחס לנכסים שבחזקת המערערת, לרבות נכסים פיננסיים, ולעניין זה אין די באמירה כללית כי למערערת אין רכוש ממנו היא יכולה לממן את הערבות. באופן דומה, אין פירוט מספיק של הוצאות המערערת בתקופה הרלוונטית. אין הבקשה מפרטת את גובהן המלא של קיצבאות הביטוח הלאומי לכל אורך התקופה, ואף יוצרת רושם כי שיעורן של הקיצבאות נמוך מזה העולה מתגובת המשיבים (מעל 4,000 ₪ משך תקופה מסויימת). קשה גם לקבל את הטענה, כי בשל עיצומים במוסד לביטוח לאומי תישלל מן המערערת זכותה לקבל תגמולים בשל תקופה בה לא היתה יכולה לעבוד בשל תאונת עבודה אותה עברה. ברם, בהינתן מצבה התעסוקתי של המבקשת, הקף הכנסותיה בהווה, וחובותיה, נראה לי כי עמדה בנטל הרובץ עליה לעניין זה.

אשר לסיכויי ההליך, הרי שמהודעת הערעור עולה כי עיקרו של הערעור בטענות שבעובדה כנגד ממצאיו של בית משפט קמא. גם הטענות המשפטיות שבערעור מבוססות על הממצאים להם טוענים המערערים. במצב זה, בחלקו הגדול אין הערעור מעלה טענות ממשיות במידה העשויה לבסס פטור מהפקדת ערבון. עם זאת, לכאורה עולה מן הערעור כי למערערים עשויות להיות טענות ראויות לדיון בכל הנוגע לאפשרות כי המדובר בתאונת דרכים על פי החלופה של הדרדרות הרכב. על פי החומר שבפניי לא אוכל לשלול קיומן של טענות כאלה, במידה המצדיקה דחיית הבקשה שבפניי.

אשר לכך שהמערערים לא שילמו ולו חלק מן ההוצאות שנפסקו לחובתם בבית משפט קמא, הרי שנתון זה מחדד את הצורך בהפקדת ערבון בהליך שבכותרת, ואת הצורך להבטיח את הוצאותיהן של המשיבות. עם זאת, כבר נפסק כי אף שגם לחברות ביטוח נתונות ההגנות הדיוניות הנתונות לכל בעל דין, "יתרונן של חברות הביטוח יכול לאפשר, במקרים מיוחדים, התחשבות במצבו של בעל הדין האחר. חברות הביטוח בהיותן מפזרות סכונים מובהקות, אינן נמשלות לבעל דין בעל 'ריב' אחד, אשר יש לעשות הכל על מנת לחסוך ממנו את הצורך להתייגע פעם נוספת בהליכים משפטיים" (דברי כב' הרשם ב' אוקון ברע"א 7662/00 כנעאן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ דינים עליון נח 642).

נראה לי כי מקרה זה, על נסיבותיו המיוחדות, נופל לגדר זה, ומצדיק התחשבות ניכרת במערערים, הגם שלא מתן פטור מלא. החלטתי, על כן, להפחית את גובה הערבון בתיק זה לסך של 5,000 ₪. סכום זה יופקד בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.