החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7963/02 מדינת ישראל נ. אורי מקוריה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת נאשם לשחרור ממעצר עד תום ההליכים, והורה על הארכת מעצרו ב-90 ימים. נקבע כי קושיו של הנאשם לאתר פתולוג ולממן חוות דעת נגדית אינו עילה לשחרור, לנוכח חומרת המעשים ואורך ההליך שנהג בו בית המשפט המחוזי.

העובדות

המשיב נעצר עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום המייחס לו עבירות רצח, תקיפת קטין חסר ישע והתעללות בו. כתב האישום הוגש בשנת 2000 ומועד תחילת שמיעת הראיות נדחה שוב ושוב לבקשת ההגנה. פרשת ההגנה נקטעה לאחר שההגנה לא הצליחה לאתר פתולוג ולממן את שכרו להכנת חוות דעת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים לאחר שביקש לשחררו כדי לאתר ממון להכנת חוות דעת נגדית?
  2. 2.האם הקושי של ההגנה לאתר פתולוג ולממן את שכרו מהווה עילה לשחרור המשיב ממעצר?

הלכות

  1. 1

    קושי של ההגנה לאתר פתולוג או לממן את שכרו אינו מהווה עילה לשחרור נאשם ממעצר, בשים לב לחומרת המעשים ולאורך ההליך

    ״נראה לי כי עניין זה אינו יכול לשמש עילה לשחרור המשיב לנוכח אורך הרוח בו נהג בית משפט קמא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוות דעת פתולוגית
  • אורך הרוח
  • סיכומי התביעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

7963/02

בפני:

כבוד

השופט א' א' לוי

המ

בקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

אורי

מקוריה

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין

הפלילי

(סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-

החלטה

המשיב נעצר עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות רצח, תקיפת קטין חסר ישע והתעללות בו. על פי הנטען, קורבנם של המעשים היה בנה של חברתו, קטין, יליד חודש ינואר 1998.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחודש יולי 2000, אך מועד תחילת שמיעתן של הראיות נדחה שוב ושוב לבקשת ההגנה, עד שלבסוף ביקש הסנגור הקודם לשחררו מייצוגו של המשיב. משמונה עו"ד אבן ברי ללמד הגנה על המשיב, נקבעו מועדי ההוכחות לחודשים אוקטובר ונובמבר 2001, במהלכם סיימה המדינה את הבאת ראיותיה.

פרשת ההגנה החלה בחודש ינואר 2002, אך היא לא הגיעה לסיומה, הואיל ונעשו על ידה מאמצים להכין חוות דעת פתולוגית מטעמה. הרקע לכך היתה השקפת ההגנה שההכרעה בחוק זה תיפול לאור הממצאים הפתולוגים, דא עקא שההגנה התקשתה לאתר רופא שיעשה זאת ולממן את שכרו. לנוכח מצב זה, הודיע הסניגור כי סיים את פרשת ההגנה, והתיק נקבע לשמיעת סיכומי התביעה בתאריך 29.9.02, ועו"ד אבן-ברי הודיע במהלך הטיעון בפני כי אפשר שבאותו מועד ישמיע גם את סיכומיו.

המשיב מבקש להורות על שחרורו ולא להיעתר לבקשת המדינה לעוצרו פעם נוספת (שביעית במניין), מכוח סעיף 62 לחוק סדר הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996. הוא סבור שאם ישוחרר, יוכל לפעול על מנת למצוא את הממון הדרוש להכנתה של חוות דעת נגדית, דבר שנמנע ממנו עד כה עקב מעצרו.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המשיב. מחד, המעשים אשר יוחסו לו הנם בעלי חומרה מופלגת, ומאידך, אין זה מקרה ראשון בו נאלץ נאשם לארגן את מערכת ראיותיו ממקום מעצרו. זאת ועוד, מפרוטוקול הדיון של ישיבת יום 9.7.02 בבית משפט קמא עולה, כי הסניגוריה שכרה את שירותיו של פתולוג שהחל בבחינת הממצאים, ולולא זה היה המצב לא היה עוד אבן ברי מודיע לבית המשפט הודעה זו: "דיברתי עם פתולוג, והוא אומר שהוא עוד עובד על התיק, לכן אני מבקש תזכורת נוספת...". לנוכח דברים אלה עלו בלבי תהיות, אם הסיבה לאי-הגשתה של חוות-דעת מטעם ההגנה אכן נובעת מהקושי לאתר פתולוג או לממן את שכרו, ושמא מקורה בענין אחר עליו לא הוצהר בבית המשפט. כך או כך, נראה לי כי עניין זה אינו יכול לשמש עילה לשחרור המשיב לנוכח אורך הרוח בו נהג בית משפט קמא. מכאן, ולאור סיום הקרוב של המשפט, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על מעצרו של המשיב ל- 90 ימים, החל מיום 27.9.02 או עד למתן פסק-הדין בת"פ 947/00 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ט"ז בתשרי תשס"ג (22.9.02).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קושי של ההגנה לאתר פתולוג או לממן את שכרו אינו מהווה עילה לשחרור נאשם ממעצר, בשים לב לחומרת המעשים ולאורך ההליך