בש"פ 7967/15 מדינת ישראל נ. עומר כחילי סעאידה

1.

מונחת בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום מתאריך 05.12.2015, או עד למתן פסק דין בתיק שמתנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי נצרת (ת"פ 12440-03-15).

העבירות המיוחסות למשיב הן נשיאה והובלת נשק, החזקת נשק וניסיון לרכישת נשק ותחמושת. על פי עובדות כתב האישום, המשיב רכש מאחר, שהינו סוחר בנשק, אקדח בקוטר 9 מילימטר, ומחסנית תחמושת בעלת 22 כדורים. המשיב לקח את הנשק וביצע ירי של מספר כדורים בכדי לנסות את האקדח, אך לבסוף החזיר את האקדח לסוחר. בתאריך אחר, הודיע המשיב לאדם נוסף שיש ברשותו נשק, וביקש לרכוש תחמושת ספציפית עבורו. אותו אדם לא הצליח למצוא תחמושת המתאימה לנשק המדובר, ולפיכך השיב את פני המשיב ריקם. הפעולות השונות שתוארו בוצעו בלא רשות על פי דין, ומכאן העבירות שהוזכרו לעיל.

המשיב נעצר עד לסיום ההליכים. לא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. הוזמן תסקיר מעצר, שהעריך את מסוכנותו של המשיב כגבוהה, ולא הוצגה חלופת מעצר.

2.

כידוע בבקשה מעין זו ישנם שני שיקולים מנחים. הראשון הוא מסוכנותו של המשיב, והשני הוא קצב שמיעת המשפט. ניתן לומר כי המסוכנות ברורה. מעבר לראיות לכאורה שהוכחו בתיק זה, למשיב עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות רכוש והחזקת סכין. יתר על כן, הרשעתו האחרונה של המשיב, מחודש פברואר 2011, עניינה עבירות נשק על רקע "אידיאולוגיה איסלאמית קיצונית", ובגינה נדון לשלוש שנות מאסר בפועל. לכאורה המשיב חזר לסורו זמן לא רב לאחר שחרורו מריצוי עונש המאסר האחרון – נתון שמעצים את מסוכנותו.

מהצד האחר, קצב המשפט אינו משביע רצון. עד כה התקיימה ישיבת הוכחות בתאריך 18.10.2015, וישיבה חלקית בתאריך 25.10.2015. התיק קבוע להמשך שמיעת הוכחות בתאריך 01.12.2015, כאשר מועד סיום תשעים ימי המעצר הינו בתאריך 05.12.2015.

3.

שלושה גורמים תרמו לקצב האיטי של שמיעת הראיות. הראשון – רק כחלוף חמישה חודשים נקבע המותב שישמע את הראיות בתיק זה. השני – חילופי סנגורים, לרבות בקשת סניגור קודם לביטול ישיבת הוכחות. השלישי – לעמדת הסניגוריה, רק במהלך הישיבה שנערכה ב 25.10.2015 התברר כי יש מקום להגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה. להשלמת התמונה, הדיון בעתירה קבוע בבית משפט זה, בפני מותב אחר, בתאריך 03.12.2015. בדיון בפני שמה דגש הסניגורית על העיכוב כתוצאה מהצורך להגיש עתירה, ואף השפעת העתירה על המשך קצב המשפט.

4.

כבר ציינתי כי מבחינה אובייקטיבית, המשפט אינו מתקדם כנדרש. אכן, ההליך של עתירה לגילוי ראיה במסגרת המשפט לא פעם מביא להאטת המשפט באופן שדורש תיקון והיערכות שונה מטעם גורמי התביעה. עם זאת, במקרה זה, העתירה הוגשה בסוף חודש אוקטובר. אמנם, גם בעניין זה יש טעם בעמדת הסניגורית כי ייתכן וניתן היה לגלות נקודה זו קודם לכן. ברם, בשקלול כל הנסיבות, כולל מסוכנותו של המשיב, אינני סבור כי הכף נוטה לדחיית הבקשה מטעם המדינה. עם זאת, וכדי לאזן את הדברים, ראוי להורות בנסיבות תיק זה, כי יקבעו מספר תאריכי הוכחות במסגרת תשעים ימי הארכת המעצר המבוקשים. יש לזכור כי תפקידו של בית משפט זה בבקשה מעין זו אינו רק לקבל את הבקשה או לדחותה, אלא גם לשמש גורם מפקח, במידה מסוימת, על התקדמות המשפט במקרים המתאימים.

5.

סוף דבר, הנני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מתאריך 05.12.2015, או עד למתן פסק הדין בת"פ 12440-03-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.