החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7983/01 יוסי מזרחי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירת הצתהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעבירת הצתה. נקבע כי עלה בידי המדינה להניח תשתית ראייתית לכאורה לחיובו, ומכאן הוכחה עילת המעצר וחלופה לא תסכון. נרשמה הבטחת המדינה לבחון בדיקת טביעות אצבע.

העובדות

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירת הצתה. בית משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים. המערער טען, בין היתר, כי המשטרה לא בדקה טביעות אצבע על בקבוקי פלסטיק שנמצאו ברכב שלא הוצת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכחו ראיות לכאורה לחיובו של העורר בעבירת ההצתה, כך שמתקיימת עילת מעצר ואין חלופה לה?

הלכות

  1. 1

    קיומן של ראיות לכאורה לאשמה מביא להוכחת עילת המעצר, ובשים לב לטיבה של העבירה ולהרשעות קודמות אין חלופת מעצר שתסכון.

    ״אם אמנם נאספו ראיות לכאורה בתיק המשטרה לחיובו של העורר בדין באשמה המיוחסת לו, הוכחה ממילא עילת מעצר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • עילת מעצר
  • חלופת מעצר
  • הצתה
  • טביעות אצבע
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

7983/01 - ב'

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

העורר:

יוסי מזרחי

נ

ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

תאריך

הישיבה:

י"א בחשון תשס"ב

(28.10.01)

בשם העורר : עו"ד

בנימין נ

הרי

בשם המשיבה : עו"ד

רחל

מטר

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

11.10.2001 בב"ש 92359/01 שניתנה על

ידי

כבוד השופט צ' גורפינקל

החלטה

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של הצתה, עבירה כהגדרתה בסעיף 448 סיפה לחוק העונשין, תשל"ז1977-. בית-משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי.

עו"ד נהרי ריכז את טיעוניו בנושא הראיות לכאורה, ובצדק כך. אם אמנם נאספו ראיות לכאורה בתיק המשטרה לחיובו של העורר בדין באשמה המיוחסת לו, הוכחה ממילא עילת מעצר, ובשים לב לטיבה של העבירה ולהרשעותיו הקודמות של העורר, חלופת מעצר לא תסכון. השאלה היא איפוא אם אמנם יש בו בתיק המשטרה ראיות לכאורה להוכחת האשמה האמורה בכתב האישום.

בהחלטתו של בית-משפט קמא הצביע כב' השופט גורפינקל על עיקרי הראיות המסבכות את העורר באשמה המיוחסת לו, וע"ד נהרי עשה את כל אשר ניתן לעשות - הן בטיעוניו בכתב הן בטיעוניו על-פה - כדי לשכנעני כי שגגה יצאה מלפני בית-המשפט בהחליטו את אשר החליט בנושא הראיות לכאורה. קראתי בעיון את טיעוניו של עו"ד נהרי ושמעתי בקשב-רב-קשב את טיעוניו. כן שמעתי את טיעוניה על-פה של באת-כוח המדינה. אחרי כל אלה דעתי היא כדעתו של בית-משפט קמא, כי עלה בידי המדינה להניח תשתית לכאורה לחיובו של העורר בדין. אספק עצמי באמירה זו בלא שאנתח את הראיות בפרוטרוט. בכוונה נמנע אני מניתוח הראיות, והמבין יבין.

בין טענותיו קבל עו"ד נהרי על כך שהמשטרה לא בדקה טביעות אצבע על גבי בקבוקי הפלסטיק שנמצאו ברכב שלא הוצת, ומששאלתי את באת-כוח המדינה מדוע כך, לא הייתה תשובה מספקת בפיה. רשמתי איפוא את תשובתה של באת-כוח המדינה כי נושא זה של בדיקת טביעות אצבע ייבדק ותבורר אפשרות לבדוק טביעות אצבע.

בכפוף לאמור לעיל אני מחליט לדחות את הערר.

היום, י"א בחשון תשס"ב (28.10.01).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01079830. G02

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 92359/01

הלכות

  1. 1קיומן של ראיות לכאורה לאשמה מביא להוכחת עילת המעצר, ובשים לב לטיבה של העבירה ולהרשעות קודמות אין חלופת מעצר שתסכון.