בש"פ 7985/00 מדינת ישראל נ. בסאם מוראד

בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי המשיב ביצע במשך למעלה משנה, מספר עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים, ובין היתר גם עשיית עסקות בסם מסוכן וסחר בו. כמו כן נמצא המשיב מחזיק באקדח ללא רשיון, וכזה שיש עליו חשד שהוא גנוב.

בימים אלה עומדים לחלוף תשעת החודשים מאז הוגש כתב האישום לבית משפט קמא, והמדינה מבקשת להאריך את המעצר.

שלב שמיעתן של הראיות החל בחודש מאי 2000, אך לא ניתן היה לסיימו, הואיל ולפחות אחד מעדי התביעה לא יכול היה להיקרא אותה שעה להעיד, כי הוא עצמו עמד לדין, וההליכים בעניינו הסתיימו רק בחודש יולי 2000.

ביום 2.10.00 סיימה המבקשת להשמיע את ראיותיה, ועל פי בקשתו של ב"כ המשיב, נדחתה עדות המשיב למועד אחר.

ישיבה נוספת קיים בית המשפט בתאריך 9.11.00, שבמהלכה העיד המשיב ועד נוסף מטעמו, והדיון נדחה לשמיעתו של עד הגנה נוסף, שהסניגור לא זימנו מסיבה כלשהי. בינתיים חזר בו הסניגור מהכוונה להעיד עדים נוספים, והתיק קבוע להמשך ביום 12.12.00, שבמהלכו ישמיעו הצדדים את סיכומיהם, ואז יגש בית המשפט לכתיבתה של הכרעת הדין.

הדיון בבית המשפט המחוזי עומד איפוא בפני סיומו, וגם אם מקובלת עלי השקפתו של ב"כ המשיב כי ניתן היה לקצר את ההליכים, בסופו של דבר לא מדובר בשיהוי ממושך, במיוחד לנוכח העומס הרובץ על בית המשפט המחוזי. החשוב לעניינו הוא, שהחזקתו של המשיב במעצר התבקשה מלכתחילה בגלל חומרתם של המעשים המיוחסים לו, והרי מעשים מן הסוג הזה הוכרו גם כיוצרים עילת מעצר ססטוטורית.

ייתכן שבינתיים התערערו במידה זו או אחרת ראיות המבקשת, כשעדים שמסרו גרסאות מפלילות בחקירתם במשטרה, שינו את טעמם במהלך העדות בבית המשפט. אך בסופו של דבר לא ברור איך תוכרע הכף, ויתכן שבית המשפט יעדיף את אמרות העדים בכתב, ולכן כל עוד לא הגיעו ההליכים לסיומם, כרוך שחרורו של המשיב בסכנה מוחשית לציבור, שאין דרך לבטלה, גם לא על ידי חלופת מעצר.

לאור כל האמור אני נעתר לבקשה, ומעצרו של המשיב מוארך ב60- ימים שתחילת מניינם מיום י"ט בחשון התשס"א - 17.11.00, או עד לפסק הדין בת"פ 142/00 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל על פי המוקדם יותר.