פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7987/00
בפני:
כב' השופט א' א' לוי
המ
בקשת:
מדינת ישראל
נגד
המשיבים
:
1. בן-ציון לויאשוילי
2.
איליה מלמד
תאריך
הישיבה: י"ב בחשון התשס"א (10.11.2000)
בשם
המבקשת: עו"ד מאיה חדד
בשם
המשיב 1: עו"ד יוסף פרידמן
בשם
המשיב 2: עו"ד אלמוגית שיטרית
מתורגמנית: גב'
אניה אסאס
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים),
התשנ"ו1996-
החלטה
המדינה עתרה פעם נוספת, להארכת מעצרם של שני המשיבים, שהובאו לדין בפני בית-המשפט המחוזי, באשמת ביצוען של עבירות שעל חומרתן אין להרבות מילים.
בחודש ינואר 2000, ניתנה החלטה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים, על דעתם של המשיבים ובאי-כוחם, ומאז ועד לתחילת שמיעת הראיות חלף זמן לא מבוטל, משום שבית-המשפט המחוזי התקשה לקבוע מותב לבירור התיק לגופו.
בינתיים נטל על עצמו כב' השופט בר-אופיר לשמוע את התיק, בצוותא עם שופטי המותב שבראשו הוא עומד, ואף נקבעו לכך מספר מועדים בחודש נובמבר השנה. מפיה של באת-כוח המדינה, הגב' עו"ד חדד, הבנתי, שהיא צופה כי שמיעתן של ראיות המאשימה תסתיים בעוד שתיים-שלוש ישיבות, כך שבית-המשפט יוכל לגשת לשמיעת ראיות ההגנה כבר בחודש דצמבר 2000.
הצעתי בפתח הדיון לבאי-כוחם של בעלי-הדין, לדחות את שמיעת הבקשה לסוף חודש דצמבר, מתוך כוונה לעקוב על קצב התפתחות ההליך. בעוד שבאי-כוח המשיבים נתנו הסכמתם להצעה, תוך שהם שומרים לעצמם את הזכות לטעון שהמשך המעצר אינו דרוש, סברה באת-כוח המדינה, כי הנימוקים שפרטה מצדיקים להיעתר לבקשה, במלואה, כבר עתה, ולהורות על מעצרם של המשיבים לתשעים ימים נוספים.
הייתי ער לחומרתם של המעשים המיוחסים למשיבים, אך אני מצווה להיות ער גם לזכותו של נאשם שעניינו יתברר במהירות האפשרית, ומערכת השפיטה חייבת למצוא דרך שמשאלה זו תתממש.
לאור האמור, אני נעתר באופן חלקי לבקשה ואורה על מעצר לתקופה מוגבלת, על-מנת שיהיה ניתן לפקח על המשך ההליכים.
מעצרם של המשיבים מוארך עד ליום כ"ג בכסלו התשס"א (20 בדצמבר 2000).
היום, י"ב בחשון התשס"א (10.11.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00079870. C02