בש"פ 7994/02 מדינת ישראל נ. פרייג' בן סאלם אווג'

בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתברר כתב אישום בו יוחסו למשיב ואחר (באסם אלחרם) עבירות של סחר בתחמושת, החזקת תחמושת וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי הנטען, מדובר במכירתם של אלפי כדורי רובה מתוך ידיעה שהתחמושת עתידה לעשות את דרכה לתחומי הרשות הפלשתינית.

המשיב הודה בעובדות המקימות הרשעה בעבירה של סחר בתחמושת, אולם טען כי לא ידע כלל למי היא מיועדת. על פי גרסתו, הוא אסף את התחמושת משטחי אימונים של צה"ל, ומטרתו היתה אחת - לזכות בתמורה כספית.

כתב האישום הוגש לבית משפט קמא בתאריך 1.1.02, ומשחלפו מאז 9 חודשים, עותרת המדינה להאריך את המעצר מכוח סעיף 62 סדר החוק הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו1996-.

שמיעתן של הראיות היתה אמורה להסתיים בתחילת חודש יולי 2000, ובית המשפט אף קבע מועד לשמיעת סיכומיהם של הצדדים. אך אז שינה הנאשם האחר את עמדתו כאשר החליט להודות לאחר שבינו למדינה גובש הסכם טיעון. ההליכים בעניינו של אותו נאשם הסתיימו בימים אלה, והמבקשת עתרה לפתוח את פרשת הראיות מחדש, ולאפשר לה להשמיע את עדותו של נאשם זה, והפעם כעד מטעמה. לצורך זה נקבעה ישיבה למועד קרוב (17.10.02), אך ספק אם ניתן יהיה לסיים את ההליכים באותו יום, הואיל ולמשיב-עצמו שמורה הזכות לשוב ולהעיד והוא רשאי גם להעיד אחרים מטעמו. לנוכח כל אלה סבורה באת כוח המשיב, כי לא יעשה צדק עם שולחה אם מעצרו יוארך. לטענתה, ההגנה עשתה הכל כדי לזרז את ההליכים בתיק זה, ולפיכך נפל שולחה קורבן לשיגיונותיו של הנאשם-עמו, וזו תוצאה אותה ראוי למנוע.

טענותיה של עו"ד סוזי שלו אינן משוללות יסוד, ונהיר לי כי בית המשפט היה מסיים את משפטו של המשיב, לולא אותו שינוי שחל בעמדתו של הנאשם האחר. מאידך, מדובר בעבירות אשר על חומרתן אין צורך להרבות מילים, וכך הוא המצב גם אם בסופו של דבר יתברר כי המשיב לא ידע את יעדה של התחמושת. אכן, חל שיהוי בסיומם של ההליכים, אך אין מדובר בשיהוי משמעותי, ומכל מקום האשם לתוצאה זו אינו רובץ לפתחם של בית המשפט או המשיבה. זאת ועוד, נדמה כי גם לנאשם האחר קשה לבוא בטרוניה, הואיל וכפי שהכל מכירים בזכותו לדרוש מהמאשימה להוכיח את הנטען על ידה בכתב האישום, כך היא גם זכותו לעשות תפנית לאחר משיקול זה או אחר או לאחר שהתבררה לו עוצמתן של הראיות שהובאו נגדו לבית המשפט.

כך או כך, סיומם של ההליכים עומד בפתח, ומכאן החלטתי להיעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב למשך 90 ימים, החל מיום 1.10.02 או עד למתן פסק דין בת"פ 8001/02 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.