בש"פ 7994/11 יעקב מרדכי נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מיום 8.9.2011, שבו התקבל באופן חלקי ערעור שהגיש המבקש על גזר דין שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה, באופן שעונש הפסילה בפועל הופחת מששה חודשים לשלושה חודשים (לאחר שהמבקש הורשע בעבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון). פסק-הדין ניתן, כאמור, ביום 8.9.2011, ובקשת הארכה הוגשה ביום 31.10.2011, כשבצמוד לה בקשת רשות הערעור גופה וכן בקשה לעיכוב ביצוע העונש (על המבקש להפקיד את רישיונו ביום 1.11.2011). לטענת בא-כוח המבקש הוא סבר כי תקופת הפגרה אינה נמנית במניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור, ומכאן האיחור.

לאחר עיון בטענות המבקש ובתיק גופו באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור בהליך פלילי הוא 45 ימים מיום מתן פסק-הדין (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). הכלל הוא שבהליכים פליליים תקופת הפגרה אינה עוצרת את מרוץ הזמן להגשת ערעור (זאת בהיעדר הוראה מקבילה לתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); עם זאת, כאשר היום האחרון להגשת ההליך חל בתוך תקופת הפגרה, המועד נדחה עד למחרת תום הפגרה (ראו סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). לאור האמור, ההליך שבכותרת הוגש באיחור של למעלה משבוע ימים.

כאשר בעל-דין – במיוחד בעל-דין מיוצג – טוען כי בשל טעות בדין הוגש ההליך באיחור, עליו להראות בדרך-כלל כי הייתה זו טעות סבירה, או למצער כי הוא נהג בשקידה סבירה למניעת הטעות. בענייננו, הטעות הנטענת נוגעת לדין ברור ומושרש, והבקשה שלפניי אינה מצביעה על ניסיון לברר מבעוד מועד אם סברתו של בא-כוח המבקש באשר לתקופת הפגרה היא נכונה. על פני הדברים, אילו נעשתה בדיקה פשוטה – הייתה הטעות נמנעת.

לכך מתווסף שיקול נוסף: עניינו של המבקש נבחן כבר בשתי ערכאות. הכלל הוא כי בית משפט זה אינו נדרש להליך ב"גלגול שלישי" אלא במקום שבו מתגלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). זאת ועוד, כאשר ההליך ב"גלגול שלישי" מופנה נגד חומרת העונש, בית משפט זה נעתר רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו למשל רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997)). על רקע זה, ובשים לב לכך שבית המשפט המחוזי הפחית מעונשו של המבקש, סיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים.

סוף דבר – הבקשה נדחית. ממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע העונש (שהוגשה – ראוי לציין – "ברגע האחרון"). המזכירות תשגר החלטה זו לבא-כוח המבקש ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.