בש"פ 7997/01 שרון ביטון נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום באשדוד בעבירה של תיווך לסחר בסם. עם הגשת כתב האישום סירב בית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים, ותחת זאת הורה על שיחרורו בתנאים אלה ואחרים, בהם "מעצר בית מלא". העורר ערר על החלטה זו לפני בית המשפט המחוזי, אך עררו נדחה. על החלטה זו האחרונה הערר שלפניי, ובקשת בא-כוח העורר היא כי אפטור את מרשהו, למיצער, מתנאי "מעצר הבית".

טענתו העיקרית של בא-כוח העורר היא כי טעו גם בית משפט קמא גם בית משפט מציעה בקובעם כי נאספו ראיות לכאורה אל תיק המשטרה. לעניין זה הפליג עורך-דין בן יהודה בקוצרו ראיות עוד ועוד מתוך תיק המשטרה בנסותו לשכנעני כי אכן אין ראיות לכאורה להרשעתו של העורר בהאשמה המיוחסת לו.

עיינתי עיין היטב בטיעוניו של בא-כוח העורר ובמראי המקומות שהיפנה אליהם, והאזנתי בקשב רב-קשב לטיעוניו על-פה. אחרי כל אלה, אין לי אלא לומר כי לא מצאתי פגם בהנמקותיהם של בתי המשפט אשר דנו בעניין לפני, בקובעם כי יש ראיות לכאורה לחובתו של העורר. נזכור כי אין ענייננו עתה בהרשעתו של העורר אלא בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המועלית נגדו, ואין ספק בדעתי כי אכן יש ראיות לכאורה לעניין זה. טענותיו של בא-כוח העורר אפשר יפות הן לעת הסיכומים במשפטו של העורר אך לא לעת הזו.

הוא הדין בשאלה אם הוכחה עילה למעצר, שלמרות טיעונו של בא-כוח העורר נראה לי כי הוכחה עילה למעצר.

משידענו כל אלה, ובתיתי דעתי לעבירה המיוחסת לעורר, צדקו בתי-משפט קמא משהחליטו מה שהחליטו. נוטה אני אף להסכים עם דעתו של בית המשפט המחוזי, באומרו כי "חסד עשה בית המשפט [השלום] עם העורר כאשר הורה לשחררו למרות העבירה החמורה המיוחסת לו...".

הערר נדחה.

היום, ו' בחשון התשס"ב (23.10.01).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01079970. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444