בש"פ 8005/98 עופר יבגני נ. מדינת ישראל

1.העורר נאשם בשידול להצתה ונעצר עד תום ההליכים נגדו. הראיות הקושרות אותן לעבירות המיוחסות לו הן עדותו של מי שמעורב בהצתות. ההצתות נגרמו בשני מועדים, ב20.9.98- וב21.9.98-. בפעם הראשונה על ידי ג'קי ואחר בשם רוני, ובפעם השניה על-ידי ג'קי ואחר בשם חיים. לדברי ג'קי, הזמנת ההצתות נעשתה על-ידי העורר שחנות המכולת שהוצתה התחרתה בעסקו.

2.טענת הסניגור, כי הראיות עומדות על בסיס רעוע בהיותן עדות מכלי שני, הוא ג'קי. ג'קי טען תחילה, כי ההצתות הוזמנו על ידי העורר ולאחר מכן, חזר בו ואמר לחוקר כי הוא מוכן לקחת על עצמו את העניין ולהגיע לעסקת טיעון. הסניגור מבקש לראות בכך אשור לכך, שסיבוכו של העורר בהצתות, הוא פרי עלילה של ג'קי שבסופה חרטה, שהביאה את המעליל לחזור בו מטפילת האשמה על העורר. באת-כוח המדינה מבקשת לראות בהודעותיו של ג'קי הפללה עקבית של העורר, ובסופו של דבר, על רצון לחפות על העורר ולהימנע מלהפליל אותו.

3.שאלת קיומן של ראיות לכאורה לעניין מעצרו של העורר היא בעייתית ביותר. גם אם נוסיף לדברי ג'קי את נושא התשלום עבור ההצתות שאמור היה לעבור מהעורר לג'קי באמצעות שליחה בשם שרונה, שאכן העבירה סכום כסף, עדיין שאלה היא אם די בכל אלה כדי להתגבש למערכת של ראיות לכאורה לצורך המעצר. העדות המרכזית היא של ג'קי. החיזוקים באים מפי אלה ששמעו את הדברים מג'קי ומטרת התשלום, סכומו ותכליתו, לא היו - לדברי השליחה - למטרה הנטענת.

4.אין להטיל ספק בחומרתה של עבירת ההצתה המעמידה בסכנה לא רק את הנכס המוצת ונכסים נוספים בסביבתו הקרובה והרחוקה, אלא גם מסכנת חיי אדם. יחד עם זאת, יש לבדוק בזהירות ובקפדנות אם קיימות ראיות לכאוריות המצדיקות שלילת חרותו של אדם בטרם הורשע בדין.

5.לאחר ששקלתי את טענותיהם של שני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, שאף כי מצב הראיות הלכאוריות הוא גבולי, עדיין ניתן לראות בהן ראיות לכאורה המסבכות את העורר בעבירות שיוחסו לו. משכך, קמה עילת מעצר נגדו.

6.אשר למסוכנותו של העורר, ראוי לציין את הדברים הבאים: עד לפני עשר שנים, היה העורר מעורב בפלילים וגליון ההרשעות הקודמות מצביע על הרשעות באותן שנים. מאז - על פי הטענה - הוא שוקם שיקום מוצלח ביותר, עבר תהליך גמילה, עזב את חיי הפשע, הקים עסק, בנה בית, נשא אשה והוליד שני ילדים. למעט העבירות המיוחסות לו במקרה שלפנינו, אין לו הרשעות קודמות במהלך שנים אלה.

7.לאור כל האמור לעיל נראה לי כי יש מקום להורות על חלופת מעצר בתנאים הבאים:

1.העורר ישוחרר ממעצרו ל"מעצר בית" מלא. בית המשפט המחוזי יבדוק את ההצעות למקום שהותו של העורר ולמידת הלימותו לתכלית "מעצר בית".

2.העורר יפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ש"ח להבטחת הופעתו למשפט ולהבטחת תנאים אלה, וכן, ימציא הוא שני ערבים, שהתאמתם תבדק על ידי בית המשפט המחוזי, שיבטיחו אף הם מילוי תנאים אלה.

3.העורר יפקיד את דרכונו - אם יש לו כזה - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

4.העורר לא יבוא בקשר כלשהו - טלפוני או אחר, ישיר או עקיף - עם המעורבים האחרים בעבירות המיוחסות לו ועם עדי התביעה.

5.העורר יתייצב במשטרה במקום בו יהיה נתון ב"מעצר בית" פעמיים בשבוע, בין השעות 08:00 ל10:00- בבוקר, בימים א' ו-ד'.

הפרה של אחד או יותר מן התנאים, תגרום למעצרו המיידי, לחילוט הערבות ולמימוש ערבות הערבים.