בש"פ 8014/04 דניס רוטקביץ נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירה של הריגה. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, מסר העורר סכין לאדם אחר (להלן – "האדם האחר"), במהלך קטטת רחוב, שבאמצעותה רצח האדם האחר את המנוח. העורר שוחרר בתנאי מעצר בית שלפיהם רשאי הוא לצאת לעבודתו בשעות מסוימות. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן), בהחלטתו מיום 8.7.04 דחה את בקשתו לעיון מחדש בהחלטה על מעצר הבית, כך שהתנאי בדבר מעצר בית יבוטל.

העורר עורר על ההחלטה.

2.בעררו ובטיעוניו לפני טען בא כוח העורר כי התנהגותו של העורר במשך תקופה של שתי שנים שחלפה מאז הוגש כתב האישום, מלמדת שאין חשש כי העורר יביא לשיבוש הליכי משפט או יסכן את שלום הציבור. במשך זמן זה גם נולדה בת לעורר – שהוא בן 23 שנים – וגם בכך יש להתחשב. עוד טוען הוא כי, מכל מקום, לפי הראיות סיכויי הרשעתו בדין של העורר בעבירה המיוחדת לו, הם נמוכים. כמו כן לא הראתה המדינה מה מסוכנותו של העורר.

בא כוח המדינה טוען כנגדו כי משפטו של האדם האחר – שהוא העד העיקרי נגד העורר – נסתיים ובשלב זה ממתינים להכרעת דינו; שמן הסתם תינתן בקרוב לאור העובדה שתקופת הארכת מעצרו תסתיים בעוד שבועיים. מיד לאחר מכן ייפתח משפטו של העורר והאדם האחר יוכל להעיד נגדו.

3.עיינתי בכתב האישום ובהחלטותיו של בית המשפט המחוזי מאז הדיון הראשון בבקשת המעצר ועד ההחלטה האחרונה שלפני. אכן, אין לדחות בקש את טענותיו של בא כוח העורר, כי יש להביא בחשבון את התקופה הממושכת שחלפה מאז הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את העורר ל"מעצר בית", אולם בשלב זה, כאשר נסתיים משפטו של האדם האחר – שהוא העד העיקרי נגד העורר – והכרעת הדין במשפטו צפויה, כנראה, בקרוב, אינני רואה הצדקה לשינוי תנאי השחרור.

עם זאת, אם תהיה השהיה של ממש בפתיחת משפטו של העורר, יהיה רשאי לחזור ולבקש את שינוי תנאי השחרור.

4. הערר נדחה.