בש"פ 8023/05 מדינת ישראל נ. סאלם רובאעי

בפניי בקשה עשירית להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של רצח בכוונה תחילה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והצתה. על פי הנטען בכתב האישום, הגיעו המשיבים סמוך לביתו של המנוח, וכאשר ראו אותו מגיע עם אשתו, פתחו לעברו באש מאקדחים שהחזיקו בידם. כתוצאה מהירי נגרם מותו של המנוח ואילו אשתו נפצעה. המשיבים נמלטו ברכבם ובשלב מאוחר יותר הציתו את הרכב והמשיכו בנסיעה עם הנאשם השלישי בכתב האישום, אשר המתין להם. עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. בית משפט זה נעתר לתשע בקשות מצד המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים יום, כאשר לחלק מן הבקשות הללו נתן בא-כוח המשיב את הסכמתו. כעת שבה המדינה ומבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, אך הפעם מתנגדים באי-כוח המשיבים להארכה המבוקשת.

בבקשתו ציין בא-כוח המדינה כי שלב שמיעת הסיכומים בתיק הסתיים ביום 3.5.05 וכי כעת ממתינים הצדדים להכרעת הדין. בא-כוח המדינה טען כי המעשים המיוחסים למשיבים – ביצוע רצח בקור רוח ומתוך תכנון מחושב במסגרת חיסול חשבונות בקרב עבריינים - מלמדים באופן ברור על מסוכנותם. לנוכח זאת ובהתחשב בחשש המובנה להימלטות מן הדין, ביקש בא-כוח המדינה כי מעצרם של המשיבים יוארך כמבוקש. מנגד טען בא-כוח המשיבים כי לנוכח התמשכותם הרבה של ההליכים והתארכות ההמתנה למתן הכרעת הדין אין במשקלם של האינטרסים הציבוריים המוטלים על הכף כדי להוביל להארכה נוספת של מעצרם של המשיבים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל נוכח מסוכנותם הרבה של המשיבים, אף כי לא במלואה. אכן, משפטם של המשיבים התארך זמן רב וכעת מתבקשת הארכת מעצרם זו הפעם העשירית. עם זאת, מסוכנותם של המשיבים אינה מאפשרת לשחררם לחלופת מעצר. בנסיבות העניין, כאשר ממתינים הצדדים מזה מספר חודשים למתן הכרעת הדין, מורה אני על הארכת מעצרם של המשיבים בשישים ימים נוספים. יש להניח כי די בתקופה זו לשם מתן הכרעת הדין, ויש להניח כי זו תינתן בהקדם האפשרי.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. מעצרם של המשיבים יוארך בשישים יום החל מיום 30.8.05 או עד למתן פסק הדין בת"פ 411/02 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.