בש"פ 8026/21נג'יב צהיבאן נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 28.10.2021 (מ"ת 33065-07-21, השופט נ' אבו טהה ). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.

העורר נעצר ביום 27.6.2021, וביום 15.7.2021 הוגש נגדו כתב אישום. בתמצית, כתב האישום נסב על אירוע שהתרחש במסיבת יום ההולדת של העורר ביום 8.4.2021 בשעת בוקר מוקדמת על גג ביתו ברהט. על הגג מצוי חדר מקורה (להלן: החדר ). במסיבה נכחו גיסו של העורר ושני בניו – ס', קטין יליד 2007, ו-ר', קטין יליד 2003. בנוסף נכחו במקום שלושת ילדיו של העורר – מ', קטין יליד 2006, ש', קטין יליד 2007, ו-פ', קטין יליד 2010. בשלב מסוים נכנס העורר לחדר כשהוא אוחז בידו נשק אוטומטי וירה צרור יריות כשהוא מניף את ידו באוויר. כתוצאה מהירי פגע העורר בראשו של ס', בבטנו של מ' ובמרפקו של ש' (להלן: המתלוננים ). המתלוננים פונו לבית החולים ונזקקו לניתוחים וטיפולים רפואיים. העורר ברח מהמקום ונעצר רק חודשיים לאחר מכן. בגין המעשים האמורים יוחסו לעורר בכתב האישום העבירות הבאות: חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), וכן הובלה ונשיאה של נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.

3.

בד בבד עם הגשתו של כתב האישום המדינה הגישה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 24.8.2021 הודה בא כוחו של העורר בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בהמשך לכך הורה בית המשפט המחוזי (השופט י' ליבדרו ) כי יוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו של העורר.

4.

ביום 21.10.2021 הוגש תסקיר כאמור. בתסקיר צוין כי לעורר עבר פלילי משמעותי בעבירות אלימות, רכוש, מרמה וסמים שהחל בעת שהיה בן 15 ומשתרע עד גזר הדין העדכני ביותר שניתן בעניינו בשנת 2021, ובו הוא נדון לחמישה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות אלימות נגד גרושתו. אף בגין הרשעות קודמות נגזרו על העורר עונשים שונים, ובכללם מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. עוד צוין, כי בשנתיים שקדמו למעצרו צרך העורר אלכוהול באופן מוגבר החל משעות הבוקר, ולמעשה אף צרך אלכוהול בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. שירות המבחן התרשם כי בשנים האחרונות העורר עושה מאמצים לתפקד באופן תקין, כי תפקודו כאב לילדיו חשוב לו, כי הוא הביע צער ובושה על מעשיו וביטא נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות. לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי העורר נעדר הבנה ביחס לדפוסיו האלימים וכי אין לו כלים להתמודדות עם קשייו וכי הוא בעל עמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש באלימות ובנשק. על רקע כל האמור, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון משמעותי להישנות של מעורבות בעבירות נוספות וכי נדרשת התערבות טיפולית כוללת על מנת להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מן העורר. שירות המבחן המליץ על הפנייתו של העורר לראיון התאמה בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה" שתעזור להפחית את הסיכון להישנות של עבירות נוספות ותסייע לעורר להתמודד עם דפוסיו ההתמכרותיים. שירות המבחן התרשם כי החלופה המגבה לקהילה הטיפולית (אחיו וחבר משפחה נוסף) היא סמכותית ויש ביכולתה לצמצם את הסיכון להפרת תנאים.

5.

ביום 28.10.2021 קיים בית המשפט המחוזי דיון נוסף שבסופו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעניינו. בית המשפט המחוזי ציין כי נקודת המוצא בעבירות נשק היא מעצר עד תום ההליכים וכי מעשיו של העורר מלמדים על רמת מסוכנות גבוהה. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי העורר מתואר בתסקיר כבעל דפוסים אלימים ועמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש באלימות ובנשק, ואף נוטה לאימפולסיביות כאשר ברקע עומדת בעיית התמכרות. כן נקבע כי מסוכנותו של העורר מתעצמת נוכח עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, סמים ועוד. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי החשש להימלטות מן הדין הוא ממשי בשים לב לכך שהעורר בחר להימלט בעת שהגיעו שוטרים לזירת האירוע והסגיר עצמו למשטרה רק בחלוף כחודשיים. כן צוין, כי הנשק שבו לכאורה נעשה שימוש במהלך האירוע לא הוסגר ולא נתפס על-ידי המשטרה.

6.

בערר שבפני נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעניינו ולא אפשר לשירות המבחן למצות את בחינת האפשרות להשתלבות בקהילה טיפולית. העורר טוען כי הוא עושה בשנים האחרונות מאמצים לתפקוד משפחתי ותעסוקתי תקין ומגלה אחריות ורצון לטפל בדפוסיו ההתמכרותיים. כן נטען כי העורר הוא שהסגיר עצמו למשטרה ובכך ביטא את רצונו לערוך שינוי בחייו. על רקע זה נטען כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספיק לשיקולי השיקום ובפרט להמלצתו של שירות המבחן ולהתרשמותו מנכונותו של העורר להשתלב בחלופה טיפולית לאחר שעייפה נפשו מאורח החיים ההתמכרותי. העורר מדגיש את נסיבותיו האישיות ואת העובדה שאינו מצוי בקשר עם משפחתו על רקע תחושת האשמה המלווה אותו בשל האירוע שהוביל למעצרו, במסגרתו פגע בקטינים בני משפחתו, לרבות בנו הקטן.

7.

הדיון בערר התקיים בפני ביום 28.11.2021. בא כוחו של העורר הדגיש את הקשיים שחווה העורר מאז האירוע ואת רצונו לשנות את דפוסי התנהגותו.

8.

מנגד, המדינה הצביעה על המסוכנות הרבה העולה מן המעשה המיוחס לעורר, אשר לפי הנטען בכתב האישום החזיק בנשק אוטומטי בביתו והשתמש בו בנוכחות ילדיו ואחייניו הקטינים. כמו כן הדגישה המדינה את התנהלותו של העורר לאחר האירוע, לרבות בריחתו במשך חודשיים ושמירתו על שתיקה בחקירותיו, באופן שמקשה לפי הנטען לתת בו אמון. המדינה הוסיפה והדגישה את עברו הפלילי המכביד של העורר, ואת דפוסי ההתנהגות של העורר כפי שעולים מתסקיר שירות המבחן.

9.

לאחר ששקלתי את הדברים בכובד ראש החלטתי לדחות את הערר. כאבו של העורר על תוצאות האירוע מושא כתב האישום עלו בבירור מן הכתובים וכן מדבריו ומדברי בא-כוחו בדיון שהתקיים בפני. יחד עם זאת, המדובר באירוע חמור ביותר, הכולל ירי בנשק חם בסביבת מגורים ובנוכחות קטינים אשר הסתיים בפציעתם. הוא מלמד על מסוכנות גבוהה במיוחד הנשקפת מן העורר. בהקשר זה ניתן גם משקל לעובדה שהעורר נמלט לאחר האירוע והסגיר עצמו רק לאחר חודשיים, כמו גם לכך שהנשק אשר באמצעותו בוצעו לכאורה העבירות לא נתפס. כמו כן, עברו הפלילי המכביד של העורר, הכולל מגוון רחב של עבירות, לרבות עבירות אלימות (האחרונה שבהן כנגד גרושתו, אשר

בגינה עונשו נגזר אך לאחרונה), מדגיש אף הוא את מסוכנותו הרבה. יש לציין גם, כי בתסקיר שירות המבחן צוין כי חרף הטיפול שעבר העורר במרכז למניעת אלימות במשפחה במסגרת ההליך שבו הועמד לדין באלימות כלפי גרושתו, הוא עדיין נעדר תובנה והבנה לדפוסיו האלימים, וקיים סיכון משמעותי להישנותה של מעורבות בעבירות נוספות. בהינתן כל האמור, דומה כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים במקרה זה התנאים המצדיקים שילוב בהליך גמילה טיפולי בשלב המעצר (ראו: בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה , פ"ד סד(3) 101 (2011) ).

10.

אשר על כן: הערר נדחה.