בש"פ 8027/01 מדינת ישראל נ. זיאד עזאיזה

המשיב עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה כהגדרתה בסעיף 329(1) וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בית-משפט קמא הורה על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ובקשת המדינה בערר הנוכחי היא כי אורה על מעצרו עד תום ההליכים.

המדובר הוא בסכסוך קשה שנתגלה בין משפחת עזאיזה – עימה נמנה המשיב – לבין משפחת איברהים, והאירוע נושא כתב האישום עניינו בתקיפה חמורה שבני משפחת עזאיזה, ובהם המשיב, תקפו את בני משפחת איברהים. כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב זהה בעיקריו לכתב אישום אחר אשר הוגש נגד חמישה מבני משפחת עזאיזה. בעניינו של אותו כתב אישום אחר החלטתי, ביום 16.10.2001, כי יש לעצור עד תום ההליכים את חמשת הנאשמים בו, ונימקתי את החלטתי כפי שנימקתיה (בש"פ 7959/01 – סאמר עזאיזה ו-4 אחרים ). זו הפעם אוכל לקצר בדברים, שכן הנמקה שנימקתי את החלטתי בבש"פ 7959/01 תחול על ענייננו שלנו אף-הוא, בכפוף לדברים שאומר להלן.

הואיל ובבש"פ 7959/01 נימקתי את החלטת המעצר באורח מפורט, שאלתי את בא-כוחו המלומד של המשיב, עורך-דין יוסף עאוני, במה נשתנה עניינו של מרשו מעניינם של חמשת בני עזאיזה בבש"פ 7959/01, שאלה נמצא כי ראוי לעוצרם עד תום ההליכים ואילו המשיב אין זה ראוי לעוצרו? על שאלתי זו השיב עורך-דין עאוני כמה וכמה תשובות, ועתה אדרש לאותן תשובות, אחת לאחת.

ראשית לכל, כך טען עורך-דין עאוני, בעוד אשר לעניינם של חמשת בני עזאיזה האחרים הוסכם כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתם, אין כן עניינו של המשיב שלפנינו, שלעניינו אין ראיות לכאורה בתיק המשטרה. בית-משפט קמא קבע כי יש ראיות לכאורה להאשמה כנגד המשיב, אך עורך-דין עאוני כופר במסקנה זו שבית המשפט הסיק מן הראיות.

בחנתי את הראיות ודעתי כדעתו של בית-משפט קמא, לאמור, כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה המוטחת במשיב.

מוסיף וטוען עורך-דין עאוני כי עברו של המשיב נקי לחלוטין, בעוד אשר לחמישה האחרים עבר פלילי זרוע באלימות. דברים אלה אינם מדוייקים כל צורכם, וזכור לי כי תשומת ליבי הוסבה להרשעות קודמות אך באשר לשניים מבין חמשת הנאשמים האחרים. ואולם עיקר הוא, ששאלת העבר הפלילי בענייננו אינה אלא שאלה מישנית. קריאה בחומר הראיות מעלה תמונה קשה של בני משפחה המתאגדים יחדיו להכות באורח אכזרי ונמרץ בני משפחה אחרת, שעה שאיש מחזק את רעהו ואיש מעודד את חברו להכות, להרביץ, להשחית. האפקט הסינרגטי של שישה אנשים (ואולי יותר) המכים בלי רחם בארבעה אחרים, הוא כה חמור עד שנתקשה להבחין בין נאשם אחד לרעהו. חמשת הנאשמים האחרים והמשיב היו כחיה בעלת שישה ראשים המכה באכזריות אל כל עבר, ועל רקע זה שאלת העבר הפלילי מתפוגגת מאליה. הוא הדין באשר לכך שהמשיב הוא עובד טוב במקומו וההמלצות עליו המלצות ראויות הן.

טענתו של בא-כוח המשיב, כי המשיב ניסה לעשות סולחה בין בני המשפחות היריבות, גם אם יש בה שמץ אמת, נמסה היא בחבירתו של המשיב אל בני משפחת עזאיזה האחרים בתקיפתם את בני משפחת איברהים.

דבר אחרון: טוען בא-כוח המשיב, כי המשיב - להבדילו מבני עזאיזה האחרים - אין מיוחס לו אלא מעשה אחד בלבד, והוא שהנחית אלה על ראשו של אחד מבני איברהים. תשובתי לטענה היא זו: אכן כן הוא, שלמשיב אין מיוחס אלא מעשה אחד בלבד בסיכסוך שבין משפחת עזאיזה לבין משפחת איברהים; ואולם כפי ציינתי לעיל, לא יהא זה נכון לשפוט מעשה זה בנפרד מכל אשר היה סביבו, שתקיפתם של בני משפחת איברהים בידי בני משפחת עזאיזה הייתה בצוותא חדא, ובנסיבות אלו לא יהא זה נכון להפריד מעשה ממעשה.

בנסיבות אלו כולן, לא מצאתי אבחנה של ממש בין עניינו של המשיב לבין עניינם של חמשת בני עזאיזה האחרים, ומה בעניינם של החמישה לא נמצא לי כי ראוי להורות על חלופת מעצר, כן יהיה בעניינו של המשיב אף הוא.

אוסיף עוד דבר שלא כתבתי בפרשת החמישה: בתיתנו דעתנו לסוג העבירה בה מדובר, ראוי כי משפטם של בני עזאיזה ייערך במהירות ככל הניתן. ואילו אם יעבור זמן ניכר והמשפט לא יסתיים, תעמוד להם לבני עזאיזה זכות לבקש עיון חוזר בבקשה לעוצרם עד תום ההליכים.

סוף דבר: אני מחליט לקבל את הערר ואני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

היום, ל' בתשרי תשס"ב (17.10.2001).

ש ו פ ט

________ _________

העתק מתאים למקור

01080270

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444