בש"פ 8040/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

מונחת בפניי בקשה לרשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי (עמ"ת 27307-10-17, כבוד השופט ר' וינוגרד ), בגדרה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום (במ"ת 63878-06-17, כבוד השופט ש' ג' ריכטר ), בה נקבע כי המבקש ייעצר עד תום ההליכים.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי התעלם מהסתמכותו וציפייתו של המבקש למעברו לקהילה הטיפולית, וכי לא ניתן משקל לתסקירי שירות המבחן ולנסיבותיו האישיות החריגות של המבקש.

2.

נראה כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי. לאחר שבית משפט השלום הגיע למסקנה כי אין בחלופת הקהילה הטיפולית בכדי לאיין את מסוכנותו של המבקש, וכך גם חלופת הגיבוי לא סיפקה מענה – החליט על מעצר המבקש עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע בהתחשב במסוכנות המבקש, כפי שאף עלתה מתסקיר המעצר של שירות המבחן מיום 19.7.2017, כי אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית משפט השלום. על פי כתב האישום הוכח לכאורה כי המבקש איים על המתלוננת שירצח אותה, בין היתר לאור חשדו כי קיימה קשרים עם גברים אחרים, וכן תקף אותה, משך בשיערה ובעט בה. בנוסף איים המבקש על קטין אחר, בנה של חברתה של המתלוננת.

תסקיר המעצר האמור הצביע על רמת סיכון גבוהה מאוד להתנהגות אלימה ופוגעת כלפי המתלוננת. למבקש עומדות שש הרשעות בעבירות אלימות קשות וביניהם פציעה, חבלה, סחיטה בכוח, ואיומים. בגין כל אלה ריצה המבקש במצטבר כשמונים חודשי מאסר בפועל.

3.

אף טענת המבקש לפיה יש בציפייתו והסתמכותו משקל שצריך לשנות החלטה זו אין לקבל משלוש סיבות.

ראשית, אף אם נוצרה ציפייה אצל הנאשם ותקווה כי אכן יעבור לקהילה הטיפולית על פני מעצר, ציפייה זו לא בהכרח תגבור על מסוכנותו. שנית, לא עולה כי הובטח למבקש בשום שלב כי אכן הוא יעבור לקהילה הטיפולית, אלא חלופה זו רק נבחנה על ידי בית המשפט. שלישית, יש להיזהר בהענקת משקל יתר להסתמכותו וציפייתו של נאשם לגבי ניסיונות למצוא עבורו חלופות. הענקת משקל רב לציפייה זו עשוי לצמצם את ניסיונות בתי המשפט לתור אחר חלופה, מהחשש שתיווצר ציפייה והסתמכות מחייבת. מוטב להשאיר קשת מקרים בהם תיבחן אפשרות כזו לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.

הנה כי כן הסניגור לא מצביע על טעות משפטית במקרה. הבקשה נדחית.