בש"פ 8056/16 ואיל קעיק נ. מדינת ישראל

1.פעם אחר פעם חזר בית משפט זה והדגיש כי כרסום ראייתי לצורך עיון חוזר משמעו "כרסום מהותי משמעותי"; "שינוי דרמטי"; "כרסום עמוק"; "הקערה נהפכה כליל על פיה"; "התמוטטו ראיות התביעה" וכיוצ"ב ביטויים המלמדים כי לא סגי בהעלאת טענה זו או אחרת כדי להצדיק עיון חוזר (ראו, לדוגמא, החלטתי בבש"פ 8216/13 אוחיון נ' מ"י פסקה 7 (30.1.2013)).

2.במקרה שבפנינו התקיים הליך נדיר שבו המותב ששומע את התיק, הוא שדן בבקשה לעיון חוזר. איני רואה להידרש לשאלה אם ראוי היה לעשות כך מלכתחילה, אך משהדבר נעשה, ובהינתן שהמותב שדן בתיק העיקרי בקיא בו לפני ולפנים הגיע למסקנה כי לא חל אותו כרסום דרמטי בראיות, קשה להלום כי בית משפט זה יתערב במסקנה זו.

הדברים נכונים במיוחד בהינתן העובדה שאנו נמצאים "בדקה ה-88" של המשפט, על סף קו הסיום, ולאחר שבית משפט קמא נחשף לחלק הארי של הראיות.

3.ולאחר שאמרנו את שאמרנו, אוסיף ואבחן במעוף הציפור את הראיות העיקריות המונחות כיום בפני בית משפט קמא כדלהלן:

- הזיהוי על-ידי כאפיה – גם אם משקלו כשלעצמו אינו קונקלוסיבי;

- אופן ההליכה הייחודי של האיש עם המטרייה;

- המניע שללא ספק קיים גם קיים;

- התנהגותו של העורר לפני הרצח ולאחריו;

- התבטאויותיו של העורר ביום לפני הרצח;

- הרוצח מכיר היטב את בית הספר ואפילו מודע למצלמות בבית הספר, כפי שניתן ללמוד מהמטרייה בה הצטייד;

- השתיקה בחקירה שאין להמעיט כלל וכלל בחשיבותה;

- השתיקה בחקירה של בני המשפחה;

- השיחות להן העורר אינו עונה בדיוק ברבע השעה או בחצי השעה במהלכן בוצע הרצח;

- רכב הסובארו על כל הכרוך בכך, כראיה עוצמתית הניצבת על רגליה שלה;

איני משוכנע כי מיציתי בסקירה דלעיל את מכלול הראיות, אך ברי, כי לפנינו פוטנציאל ראייתי בלתי מבוטל בלשון המעטה.

4.לא למותר לציין, כי מדובר בפרשת רצח מתוכנן היטב, בקפידה, בקור רוח, כאשר הרוצח מסתיר את לוחית זיהוי הרכב, מסווה עצמו, מצטייד במטרייה ויודע בדיוק לאן בכוונתו להגיע ומה בכוונתו לעשות.

בהינתן כל אלה, טוב היה לערר שלא היה מוגש מלכתחילה.

סוף דבר, הערר נדחה.