בש"פ 8057/04 סולטאן חלייסי נ. מדינת ישראל

1.על העורר ועל נאשם נוסף (להלן – "הנאשם הנוסף") הוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס לו ולנאשם הנוסף שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין וכן עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן. לפי הנטען בארבעת האישומים שבכתב האישום, בתמצית, תיאם העורר באמצעות טלפון נייד ארבע עיסקות בסמים מסוכנים. בשלוש מהן מכר הנאשם הנוסף לסוכן משטרתי סמוי סמים מסוכנים מסוג קוקאין בכמות של כחמישים גרם בכל פעם. במהלך העיסקה הרביעית נעצר על ידי המשטרה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגנית הנשיא השופטת י' הכט), בהחלטתו מיום 20.8.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר עורר על ההחלטה.

2.לטענת בא כוח העורר לא די בראיות שבידי התביעה, ואפילו לכאורה, כדי לעצור את העורר עד תום ההליכים. לטענתו לא זיהה הסוכן המשטרתי את העורר וגם הטלפון הנייד שבאמצעותו תואמו העיסקות, לפי גירסת התביעה, אינו שייך לעורר ואף לא נמצא ברשותו. עוד טוען הוא כי נפלו פגמים נוספים בזיהויו של העורר בכך, שלא זוהה במסדר זיהוי, בעימות או על ידי חקירה אחרת. עוד טוען הוא כי הקולות בשיחות שהקליט הסוכן המשטרתי לא זוהו כקולו של העורר. כמו כן טען שאין לסמוך על תצפיתן המשטרה שלא היה יכול לראות היטב את העורר למרות שטען כי זיהה את העורר כמי שמוכר לו מתחום עבודתו במפלג הסמים, משום שלטענתו אין לעורר עבר פלילי בתחום הסמים. בא כוח העורר הוסיף וטען כי אין לראות בעורר מי שסחר בסמים אלא, לכל היותר, מתווך. לחילופין טוען הוא שאין לעצור את העורר ודי בחלופה למעצר כדי לאיין את מסוכנותו הלכאורית.

3.דין הערר להדחות.

בחנתי בעיון את טענותיהם של בעלי הדין וכן עיינתי בחומר הראיות שאליו הפנו אותי. מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי בתיק החקירה מצויות ראיות הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום שדי בהן כדי לשמש ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לעורר. בין היתר עולה מחומר הראיות כי הסוכן המשטרתי נפגש עם העורר פעמיים. בעסקה הראשונה נסעו השניים יחדיו במטרה לפגוש את הנאשם הנוסף שמכר את הסם המסוכן לסוכן המשטרתי. בעסקה השנייה נפגש הסוכן המשטרתי עם העורר יום לפני העיסקה כדי לתאם את פרטיה. המפגשים תואמו בשיחות עם העורר בטלפון נייד וגם העסקות האחרות תואמו באמצעות אותו טלפון נייד. אשר להשגות נגד הזיהוי על ידי אחד מן התצפיתנים ייאמר כי התצפיתן הכיר את העורר במהלך עבודתו וכן זיהו אותו תצפיתנים נוספים. האמירה של אותו תצפיתן כי העורר מוכר לו מעבודתו במפלג הסמים אין בה כדי לשלול מן הזיהוי את ערכו.

הטענה החילופית בדבר חלופת מעצר אף היא אין לה על מה שתסמוך. סחר בסמים הוא מן העבירות החמורות שבספר החוקים. הכמויות הגדולות של הסם המסוכן שנמכרו בעיסקות הנזכרות מקימות חזקת מסוכנות ולענין זה אין נפקא מינה אם הואשם העורר בעבירות של סחר או של תיווך. אלה כאלה פגיעתן בציבור רעה מאין כמוה. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשלול חזקת מסוכנות זאת ולהצדיק חלופה למעצר. המקרה הנדון אינו אחד מהם.