בש"פ 8060-22 בש"פ 8060-22

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) מיום 24.11.2022, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני ובמעצר בית מלא, חלף מעצרו מאחורי סורג ובריח.

2.העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה – החלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 11.10.2022 (בש"פ 6540/22) והחלטתו של השופט ח' כבוב מיום 10.11.2022 (בש"פ 7413/22). משכך, לא אאריך בדברים ואומר בתמצית כי העורר נעצר ביום 1.9.2022, לאחר הליך הסגרתו מהולנד, ומספר ימים לאחר מכן הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של יבוא סמים מסוכנים וקשירת קשר לביצוע פשע.

3.לאחר שניתנו החלטות בית משפט זה כמפורט לעיל, ניתנה החלטה נוספת של בית משפט קמא ולפיה הורה על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני לצד הפקדה של דרכוניו (הישראלי וההולנדי) וסך של 20,000 ₪, וערבות של שלושה ערבים.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי, שבגדרו מלין העורר על הגבלת חירותו בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני. העורר טען, בין היתר, כי אילו ביקש לחמוק מן הדין, הייתה לו אפשרות לעשות כן כבר כאשר נפתחו הליכי ההסגרה נגדו.

4.דין הערר להידחות.

עד להחלטה מושא הערר דנן, שהה העורר במעצר מאחורי סורג ובריח, והיה זה העורר שעתר לשחרורו לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני (כפי שעולה מהרישא בבש"פ 7413/22 הנ"ל). גם מחוות הדעת הפרטית שהוגשה על ידי העורר עולה כי ביקש בשעתו לשהות במעצר בית (סעיף 16 לחוות הדעת).

אכן, ביני לביני ניתנה ביום 24.11.2022 החלטת בית משפט קמא ולפיה הראיות לכאורה לחובת העורר הן גבוליות. ברם, איני סבור כי יש בכך כדי לאיין את עילת המעצר. מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני מאזן בין עוצמת הראיות לבין החשש האינהרנטי להימלטות מן הדין, בהינתן שמרכז חייו של העורר הוא בהולנד.

לא למותר לציין כי בתיק העיקרי נקבעו שני מועדי הוכחות קרובים (לימים 15.12.2022 ו-19.12.2022), התיק אינו רחב היקף, כך שיש לקוות כי בירור התיק לא יתארך.

5.בשלב זה, כאשר העורר שוהה אך כשבועיים במעצר בפיקוח אלקטרוני, החלטת בית משפט קמא מאזנת בין האינטרסים הנוגדים, ואין מקום להתערב בה.

סוף דבר, שהערר נדחה.