החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8065/04 שי והב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים - עוצמת הראיות לכאורה וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערר על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל ערר על מעצר עד תום ההליכים. נקבע כי התמיהות בגרסת המתלונן אינן מאפשרות תמונה ברורה של האירוע אף לכאורה, וכי הרשעות קודמות אינן מספיקות למעצר. העורר ישוחרר לחלופת מעצר, והמחוזי יקבע את תנאיה.

העובדות

נגד העורר, בעל עסק, הוגש כתב אישום בעבירות פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט, בגין תקיפת המתלונן בבקבוק שבור ובמוט ברזל ושטיפת כתמי דם. בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים והמחוזי דחה את הערר. בערר נטען לתמיהות בגרסת המתלונן ולמחדלי חקירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימות ראיות לכאורה ברורות המצדיקות מעצר עד תום ההליכים, בשים לב לתמיהות בגרסת המתלונן
  2. 2.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר חרף הרשעות קודמות של העורר

הלכות

  1. 1

    התמיהות והשאלות הפתוחות בגרסת המתלונן אינן מאפשרות יצירת תמונה ברורה וחד משמעית של האירוע, אפילו לא לכאורה.

    ״שאלות אלה וכן תהיות, תמיהות ושאלות אחרות אינן מאפשרות יצירת תמונה ברורה וחד משמעית של האירוע, אף לא לכאורה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הרשעות קודמות בעבירות רכוש ותקיפה אינן מספיקות כשלעצמן להצדקת מעצר, והעורר ישוחרר בתנאים ובערבויות.

    ״במצב דברים זה לא די בכך שלעורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש ותקיפה כדי לצוות על מעצרו ודינו להשתחרר בתנאים ובערובות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • שיבוש הליכי משפט
  • חלופת מעצר
  • מחדלי חקירה
  • מסדרי זיהוי
  • הרשעות קודמות
  • בקבוק שבור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8065/04

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

העורר:

שי והב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

שניתנה בתיק ב"ש 92863/04 ביום 31.8.04 על ידי

כבוד השופטת נגה אהד

בשם העורר: עו"ד ירום

הלוי

בשם המשיבה: עו"ד מאיה

חדד

החלטה

1.על העורר הוגש בבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום, בתמצית, העורר, שהוא בעל עסק, תקף את המתלונן סמוך לבית העסק שלו והיכה בראשו בבקבוק שבור. המתלונן ביקש מן העורר לשטוף את פניו בבית העסק של העורר ובתגובה היכה העורר את המתלונן בראשו במוט ברזל. כתוצאה מן התקיפות נגרמו למתלונן חתך עמוק בראשו וחתכים נוספים בקרקפת, בשפה ובסנטר, נפיחות ודפורמציה של האף והמטומה פריאורביטלית שמאלית. מיד לאחר מכן ובטרם הגיעה המשטרה למקום, שטף העורר את כתמי דמו של המתלונן שהכתימו את בית העסק. בית משפט השלום בפתח תקוה (כבוד השופטת ל' לב און) ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. ערר על החלטתו של בית משפט השלום נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופטת נ' אהד), בהחלטתו מיום 31.8.04.

העורר עורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.בא כוח העורר, בכתב הערר ובדיון לפני, מיקד את טענותיו, שאותן העלה בפירוט רב, בשלושה נושאים: תמיהות לגבי גירסתו של המתלונן – מה המניע של התוקף, מדוע לא תיאר את מראהו של התוקף, מדוע חזר לבית העסק שבו הותקף. כמו כן הקשה בא כוח העורר על כך שהמתלונן לא סיפר שתקף נערה על רקע מיני סמוך לאירוע, עובדה שיש בה כדי להחשיד בתקיפה אדם אחר. עוד מנה ראיות התומכות בגירסתו של המתלונן: הודעתה של העדה יוליה, שישבה סמוך למקום האירוע עם חברים, שלדבריה התוקף, "כנראה בחור בוכרי", ברח מהמקום; מזכר של המשטרה שבו נאמר כי "נראו על הריצפה ליד "הפינה החמה" [שהוא בית עסק בקרבת מקום לבית העסק של העורר, י"ט] כתמי דם קטנים שהובילו למקום שבו שכב הפצוע"; וכן מחדלי חקירה, כמו אי עריכת מסדרי זיהוי וכן טעויות ברישום השעות של גביית ההודעות. בא כוח העורר ציין את ליקויי הבריאות של העורר, שהוא אב לשני ילדים קטנים.

3.עיינתי בחומר הראיות ובטענותיהם של באי כוח בעלי הדין. אכן, יש מצבים שבהם יוצרים קטעי הראיות מעין תמונת הרכבה ("פזל"), שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה (ראו דברי בע"פ 351/80 שלמה בן ברוך חולי נ' מדינת ישראל פ"ד לה(3) 477, 485-484). אין זה כך בפרשה שלפנינו. אם תקף העורר את המתלונן – מדוע תקף אותו? ומדוע חזר המתלונן דווקא לבית העסק של העורר אחרי שהוכה כדי לשטוף את דמו? ומדוע חזר העורר ותקף אותו? וכתמי הדם שנמצאו במקום אחר? שאלות אלה וכן תהיות, תמיהות ושאלות אחרות אינן מאפשרות יצירת תמונה ברורה וחד משמעית של האירוע, אף לא לכאורה. במצב דברים זה לא די בכך שלעורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש ותקיפה כדי לצוות על מעצרו ודינו להשתחרר בתנאים ובערובות.

4.לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שייקבע את טיב החלופה, התנאים והערבויות הכספיות.

ניתנה

היום, ד' בתשרי התשס"ה (19.9.04)

שופט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בש 92863/04
  • עפ 351/80

הלכות

  1. 1התמיהות והשאלות הפתוחות בגרסת המתלונן אינן מאפשרות יצירת תמונה ברורה וחד משמעית של האירוע, אפילו לא לכאורה.
  2. 2הרשעות קודמות בעבירות רכוש ותקיפה אינן מספיקות כשלעצמן להצדקת מעצר, והעורר ישוחרר בתנאים ובערבויות.