פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8065/04
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר:
שי והב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
שניתנה בתיק ב"ש 92863/04 ביום 31.8.04 על ידי
כבוד השופטת נגה אהד
בשם העורר: עו"ד ירום
הלוי
בשם המשיבה: עו"ד מאיה
חדד
החלטה
1.על העורר הוגש בבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום, בתמצית, העורר, שהוא בעל עסק, תקף את המתלונן סמוך לבית העסק שלו והיכה בראשו בבקבוק שבור. המתלונן ביקש מן העורר לשטוף את פניו בבית העסק של העורר ובתגובה היכה העורר את המתלונן בראשו במוט ברזל. כתוצאה מן התקיפות נגרמו למתלונן חתך עמוק בראשו וחתכים נוספים בקרקפת, בשפה ובסנטר, נפיחות ודפורמציה של האף והמטומה פריאורביטלית שמאלית. מיד לאחר מכן ובטרם הגיעה המשטרה למקום, שטף העורר את כתמי דמו של המתלונן שהכתימו את בית העסק. בית משפט השלום בפתח תקוה (כבוד השופטת ל' לב און) ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. ערר על החלטתו של בית משפט השלום נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופטת נ' אהד), בהחלטתו מיום 31.8.04.
העורר עורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי.
2.בא כוח העורר, בכתב הערר ובדיון לפני, מיקד את טענותיו, שאותן העלה בפירוט רב, בשלושה נושאים: תמיהות לגבי גירסתו של המתלונן – מה המניע של התוקף, מדוע לא תיאר את מראהו של התוקף, מדוע חזר לבית העסק שבו הותקף. כמו כן הקשה בא כוח העורר על כך שהמתלונן לא סיפר שתקף נערה על רקע מיני סמוך לאירוע, עובדה שיש בה כדי להחשיד בתקיפה אדם אחר. עוד מנה ראיות התומכות בגירסתו של המתלונן: הודעתה של העדה יוליה, שישבה סמוך למקום האירוע עם חברים, שלדבריה התוקף, "כנראה בחור בוכרי", ברח מהמקום; מזכר של המשטרה שבו נאמר כי "נראו על הריצפה ליד "הפינה החמה" [שהוא בית עסק בקרבת מקום לבית העסק של העורר, י"ט] כתמי דם קטנים שהובילו למקום שבו שכב הפצוע"; וכן מחדלי חקירה, כמו אי עריכת מסדרי זיהוי וכן טעויות ברישום השעות של גביית ההודעות. בא כוח העורר ציין את ליקויי הבריאות של העורר, שהוא אב לשני ילדים קטנים.
3.עיינתי בחומר הראיות ובטענותיהם של באי כוח בעלי הדין. אכן, יש מצבים שבהם יוצרים קטעי הראיות מעין תמונת הרכבה ("פזל"), שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה (ראו דברי בע"פ 351/80 שלמה בן ברוך חולי נ' מדינת ישראל פ"ד לה(3) 477, 485-484). אין זה כך בפרשה שלפנינו. אם תקף העורר את המתלונן – מדוע תקף אותו? ומדוע חזר המתלונן דווקא לבית העסק של העורר אחרי שהוכה כדי לשטוף את דמו? ומדוע חזר העורר ותקף אותו? וכתמי הדם שנמצאו במקום אחר? שאלות אלה וכן תהיות, תמיהות ושאלות אחרות אינן מאפשרות יצירת תמונה ברורה וחד משמעית של האירוע, אף לא לכאורה. במצב דברים זה לא די בכך שלעורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש ותקיפה כדי לצוות על מעצרו ודינו להשתחרר בתנאים ובערובות.
4.לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שייקבע את טיב החלופה, התנאים והערבויות הכספיות.
ניתנה
היום, ד' בתשרי התשס"ה (19.9.04)
שופט