בש"פ 8080/15 משה שמחי נ. מדינת ישראל

1.

מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מהיום (עמ"ת 58891-11-15, כב' השופטת מ' ברק-נבו ), לפיה נקבע כי הערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מתאריך 25.11.2015 (מ"ת 50865-11-15, כב' השופטת מ' גרינברג ) – במסגרתה שוחרר המבקש בתנאים ונדחתה בקשת המדינה לעצרו עד לסיום ההליכים ועוכב ביצוע השחרור – נקבע למחר, 27.11.2015, בשעה 9:30 בבוקר. במסגרת זו, הוארך עיכוב הביצוע עד לדיון במועד האמור ועד אז יישאר המבקש במעצר. הבקשה המונחת בפניי מופנית נגד הארכת מעצרו של המבקש.

2.

אכן, צודק הסנגור באופן עקרוני, כי יש להקפיד על זכויות נאשם גם בהחלטות

מעצר ביניים, אף אם התקופה קצרה היא. בענייננו, גם אם ניתן היה לערוך בירור קפדני יותר, עולה כי אין זה המקרה המצדיק מתן רשות ערר. הטעם הוא כי הפגיעה, ככל שקיימת, אינה יורדת לשורשו של עניין. כך, מדברי התובעת בפרוטוקול עולה כי הסנגורית שייצגה את המבקש בהליך קמא הייתה בתמונה, והוצגה לפני בית המשפט מעין-הסכמה לפיה אם הדיון יתקיים היום תתייצב הסנגורית, ואם לאו – תעודכן לגבי דחייתו למחר. כמובן, סנגורית רשאית להסכים להארכת מעצר כפי שהיא רשאית להתנגד לה. על רקע זה, בגדר הבקשה שבפניי שהוגשה על ידי הסנגור החדש של המבקש לא נטען כי דברי התובעת שהופיעה בהליך קמא לא שיקפו נכונה את עמדת הסנגורית הקודמת. בנסיבות אלה, עוקצה של הטענה העקרונית מוקהה. אין בכך כדי לגרוע מהאמור לעיל, כי מוטב שהדברים יתנהלו באופן ברור יותר.

3.

הבקשה נדחית.