בש"פ 8088/05 יחזקאל גרמייזא נ. מדינת ישראל

העורר שוחרר לתנאי חלופה של מעצר בית מלא בישיבה בה הוא לומד ובבית אביו, לאחר שהועמד לדין ביחד עם אחרים בעבירות של התפרעות, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה ועבירות שנלוו לכך באותו ארוע. ערר המדינה על ההחלטה נדחה.

בתקופת השחרור לחלופה ביום 1.8.05 התגייס העורר לצבא בלא לקבל הסכמת בית המשפט לשינוי, ותוך הפרת החלופה. לאחר הגיוס פנה בבקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה וביקש כי בית המשפט יאשר את הימצאותו בצה"ל במקום בחלופה שנקבעה. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' אלון ) דחה את בקשת העיון החוזר, ומתח ביקורת חריפה על הדרך בה נקט העורר בעשיית דין עצמי.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. לא ראיתי כי ניתן להיעתר לבקשה לשחרורו של העורר לשהייה במסגרת הצבאית במקום חלופת המעצר בכל אימת שאינו מצוי בבית אביו. סנגורו המלומד של העורר טען בפניי כי עם שינוי הנסיבות וסיום הליכי ההתנתקות חלפה או התמעטה מסוכנותו של העורר. מוכנה אני לקבל כי אכן המסוכנות פחתה, גם אם לא חלפה, ומטעם זה אף משוחרר העורר לחלופה, אך אין בין זה לשהייה במסגרת צבאית על פי יוזמה ועשיית דין עצמי כל קשר. ההכרעה בשאלת גיוסו והמשך שירותו הצבאי תיבחן על ידי רשויות הצבא לגופה, ולא בשלב בו הוא נתון בחלופת מעצר על פי החלטת בית המשפט, כל עוד התיק הפלילי תלוי ועומד נגדו.

אשר על כן, דין הערר להידחות ותנאי החלופה שנקבעו בבית משפט קמא יעמדו בתוקפם.