בש"פ 809-23 בש"פ 809-23

1.לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ע' מיכלס) במ"ת 65703-01-23 מיום 26.01.2023. בגדרה, הורה בית משפט קמא על המשך מעצרה של העוררת, עד למתן החלטה אחרת, ונדחתה בקשת העוררת להקדים את מועד הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינה.

תמצית עובדות כתב האישום והרקע לערר

2.נגד העוררת ואחרים, הוגש ביום 26.01.2023 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); וייבוא סם מסוכן לפי סעיפים 13א ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וסעיף 29 לחוק.

3.על פי המתואר בכתב האישום, במועד שאינו ידוע, גמלה בליבם של העוררת ואחרים ההחלטה לייבא סמים מסוג GBL (להלן: הסמים), מקפריסין לישראל. העוררת והאחרים יצאו מישראל, דרך נמל תעופה בן גוריון, אל קפריסין, במטרה לייבא לישראל את הסמים. ביום 14.01.2023, שבו העוררת והאחרים יחד לישראל, דרך נמל תעופה בן גוריון, כשהם נושאים איתם סמים בנפח כולל של 37.685 ליטר נטו, מוסלקים ומוסווים בכבודות אותן נשאו, בבקבוקים הנחזים להיות מוצרים תמימים וחוקיים.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררת עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינה.

5.בדיון בעניין העוררת מיום 26.01.2023, טען בא-כוחה, כי העוררת עברה תקיפה מינית חמורה כחודשיים לפני מועד האירוע המתואר בכתב האישום – ועתר לקבל צו להעברת חומרי החקירה מן המשטרה בעניין אשר יישלחו ישירות לשירות המבחן. זאת ועוד, עוד ביקש בא-כוח העוררת להקדים את מועד הגשת התסקיר מטעם שירות המבחן בעניינה.

6.בהחלטה מיום 26.01.2023, הורה בית משפט קמא על הארכת מעצרה של העוררת עד למתן החלטה אחרת. בתוך כך, ציין בית משפט קמא כי אין מקום לקבל את בקשת בא-כוח העוררת להורות על עריכת תסקיר במועד מוקדם על חשבון עצורים אחרים. אשר לבקשה לקבלת חומרי חקירה בעניין עבירות המין, הורה בית משפט קמא למשיבה להגיש תשובתה, לאחר ביצוע בדיקה בנושא, עד ליום 30.01.2023.

7.העוררת לא השלימה עם החלטה זו, ומכאן הערר שלפניי.

8.לטענת העוררת, שגה בית משפט קמא "בהתייחסו אל העוררת כעוד עצורה/ נאשמת "מן המניין", וזאת, מכיוון שעברה, לכאורה, אונס כחודשיים לפני האירועים מושא כתב האישום. לפיכך, נטען, כי ראוי היה לקבוע את הדיון בעניינה של העוררת למועד מוקדם יותר, ולהורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינה בהקדם; וכן על העברת חומר החקירה בעניין עבירות המין לידי שירות המבחן.

9.בדיון שנערך לפניי חזר בא-כוח העוררת על עיקר טענותיו שבכתב, והדגיש את נסיבותיה האישיות הקשות של העוררת, ואת הצורך להורות על הגשת תסקיר בעניינה בהקדם. מנגד, טען בא-כוח המשיבה, כי יש לדחות את הערר, תוך ששב והדגיש את העומס הרב בו שרוי שירות המבחן.

דיון והכרעה

10.דין הערר להידחות. אשר לבקשת העוררת להקדים את מועד הגשת תסקיר שירות המבחן – כידוע, משאבי שירות המבחן מוגבלים, והעצורים הצריכים את שירותיו רבים מאוד. בית משפט קמא עמד בהחלטתו על הקושי בקבלת בקשת העוררת לעניין זה, משום שדרשה משירות המבחן לערוך תסקיר במועד מוקדם תבוא בהכרח על חשבון עצורים אחרים. מסכים אני עם קביעה זו. וכפי שנפסק, בעניין אחר, הנוגע לשילובו של עציר במסגרת חלופת מעצר: ""הקפצת" המשיב לראש התור בהחלטה שיפוטית עלולה לפגוע בקטינים אחרים שקולם לא נשמע בפני. זוהי המכשלה שעומדת תמיד בדרכו של בית המשפט בעת שהוא מתבקש לתת סעד שכרוך בחלוקה של משאבים מוגבלים ובלתי מספקים" (בש"פ 1029/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 26 (06.02.2017)). יפים דברים אלה אף לענייננו. אין להקל ראש בטענת העוררת בדבר תלונתה במשטרה, והקשיים שעלולים לנבוע מכך, שיש בהם להשפיע על הסתגלותה לתנאי מעצר, ואולם, לא מצאתי כי מדובר במקרה קיצוני המחייב התערבות במועד הקבוע להגשת תסקיר, בהינתן העומס הרב בו מצוי שירות המבחן.

11.שקלתי אם נוכח האירוע שחוותה העוררת, פרק זמן קצר לפני ביצוע העבירה המיוחסת לה בכתב האישום, ראוי להורות לשירות המבחן אם להקדים את מועד הגשת התסקיר, וכאמור – לא מצאתי להורות זאת. יחד עם זאת, אין להתעלם מטיעון בא-כוח העוררת, בדבר מצבה הנפשי, בשים לב כאמור לאירוע נשוא התלונה שהוגשה למשטרת ישראל, ועדיין מצויה בשלבי חקירה של המשטרה. בנסיבות אלה, ראוי לטעמי לכל היותר להמליץ בפני שירות המבחן, לעשות מאמץ נוסף ולהקדים מועד הגשת תסקיר המעצר, והכל בהתאם לאילוצים.

12.היה ויוגש תסקיר מעצר עוד לפני המועד שנקבע לדיון על-ידי בית משפט קמא, אכיר תודה לבית משפט קמא אם יקדים את מועד הדיון בעניינה של העוררת, כך שניתן יהיה לשקול את המשך ההליך במועד קרוב יותר מהמועד שנקבע.

13.בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.