בש"פ 8090/21 דוד משה דייטש נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מאתמול (עמ"י 59220-11-21, השופטת ש' רנר ). בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מאותו היום (מ"י 57133-11-21, השופטת ע' בר-טל ) אשר הורה על מעצרו של המבקש עד מחר בשעה 10:00.

2.

המבקש, צעיר כבן 20, נעצר ביום 23.11.2021 בחשד לביצוע עבירות של תקיפת שוטר, השתתפות בהתפרעות והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור. על-פי החשד יידה המבקש אבן כלפי שוטר במהלך התקהלות שאירעה בירושלים במועד המעצר, בצהרי היום. בבקשה להארכת מעצרו שהוגשה בו ביום נטען כי המעצר נדרש בשל מסוכנותו של המבקש ובשל חשש לשיבוש הליכי חקירה.

3.

בית משפט השלום קיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, אשר במהלכו בחן את חומר החקירה שהוגש לעיונו. בסיום הדיון הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש עד ליום 26.11.2021 בשעה 10:00. בהחלטה צוין כי חומר החקירה מעלה חשד סביר שהמבקש ביצע את המיוחס לו, כי מתקיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו של המבקש, וכי קיים חשש לשיבוש מספר פעולות חקירה. עוד צוין בהחלטה כי לנוכח מצבו הרפואי של המבקש, שירות בתי הסוהר נדרש לתת לו טיפול מתאים, וכן לספק לו תזונה המתאימה לצרכיו. כעולה מפרוטוקול הדיון, לאחר מתן ההחלטה טען המבקש כי מצבו הרפואי הידרדר וכי הוא לא אכל דבר במשך שעות רבות. בהחלטה נוספת הורה בית משפט השלום לשירות בתי הסוהר לערוך למבקש בדיקה רפואית מיד עם תום הדיון ולספק לו תרופות ומזון בהתאם לצרכיו הרפואיים.

4.

המבקש הגיש ערר על כך וזה נדחה לאחר שבמהלך הדיון אף בית המשפט המחוזי עיין בחומר החקירה.

5.

בבקשה שבפני, שהוגשה היום בשעות הבוקר, נטען כי לא מתקיים חשד סביר לביצוע העבירות, וכי הראיה היחידה הקושרת את המבקש למיוחס לו היא דו"ח פעולה של שוטר שנכח בהתקהלות וציין כי הבחין במבקש מניף את ידו באוויר (מבלי לתאר שראה כי המבקש זורק אבן). כן הודגש כי בהתקהלות נכחו עשרות אנשים וכי היה על הרשות החוקרת להיעזר בתיעוד הקיים במצלמות האבטחה באזור. המבקש מוסיף וטוען כי עניינו מעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית באשר לסף הראייתי הנדרש לצורך מעצר בשלב הקודם להגשת כתב אישום. לבסוף נטען כי נסיבותיו האישיות של המבקש – גילו הצעיר, היותו נעדר עבר פלילי ונסיבותיו הרפואיות – מצדיקות גם הן את שחרורו ממעצר.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, אני סבורה כי דינה להידחות. בניגוד לנופך העקרוני שביקש בא-כוח המבקש לשוות לבקשה, עיון בה מעלה כי היא עוסקת כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש וממילא היא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בענייני מעצרים (ראו: בש"פ 8065/21 חטאב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (23.11.2021)).

7.

חזקה על שירות בתי הסוהר שייתן למבקש את הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק, לרבות מתן תזונה המתאימה לצרכיו.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית.