בש"פ 8093/15 ישראל עבודי נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא ד' חשין ) מיום 22.11.2015, במסגרתה ביטל בית המשפט את תנאי השחרור של העורר, והורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

2.

לפי כתב האישום המתוקן, העורר – שהיה בעת האירוע בן 18 ו-4 חודשים – יחד עם ארבעת הנאשמים הנוספים והאחרים, התנפלו על המתלונן, שדאג לשלום בתו בת החמש ששהתה בבריכה באותה עת, תוך שהם מקללים אותו, מאיימים עליו כי ידקרו אותו וירצחו אותו אם לא יעזוב את המקום. בשלב מסויים אחד מהאחרים רץ לעבר המתלונן וחבט בו בחוזקה ליד אוזנו. כתוצאה מכך המתלונן נפל על הרצפה, שאז בעטו הנאשמים בגופו ובראשו וזרקו עליו כסאות פלסטיק. כתוצאה מהמעשים נגרם למתלונן, בין היתר, שבר באפו.

3.

במסגרת ההליכים שהתנהלו לפני בית המשפט המחוזי, קיבל בית המשפט ביום 30.8.2015 את המלצת שירות המבחן והורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא. בהמשך אף הורה כבוד השופט צ' זילברטל

– בהחלטה מיום 20.9.2015, בערר שהגיש העורר על החלטתו דנן של בית המשפט המחוזי – על הכנת תסקיר מעצר משלים בעניינו של העורר, שלאורו יחליט בית המשפט המחוזי האם ניתן להקל בתנאי השחרור של העורר בדרך של יציאתו לעבודה. בתסקיר משלים מיום 14.10.2015 המליץ השירות לאפשר לעורר לצאת לעבודה.

4.

ביום 16.11.2015 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.8.2015, נוכח ארוע שהתרחש ביום 16.11.2015 בשעה 03:51 לפנות בוקר. במסגרת אותו ארוע נעצר המשיב – במהלך בדיקה משטרתית שגרתית – עם אדם אחר, שהיה מיועד לשמש כערב שלו לצורך יציאתו לעבודה. כשנתבקשו להציג תעודות זהות טענו השניים כי אין ברשותם תעודות כאלה. בנוסף, העורר הציג עצמו בתור אחיו של האחר, שקר שנחשף בתחנת המשטרה. עוד יצויין כי העורר שמר בחקירתו על זכות השתיקה ולא סיפק כל הסבר להפרת תנאי מעצר הבית שהושתו עליו.

5.

ביום 22.11.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, תוך הדגשת הפרת האמון שנתן בו בית המשפט מצידו של העורר, עת הפר את תנאי המעצר הפרה מהותית.

6.

לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. לא זו בלבד שהעורר הפר את האמון שנתן בו בית המשפט עת שיחרר אותו לחלופת מעצר, בדמות מעצר בית מלא, אלא

שהוא שיקר לשוטרים והתחזה לאחר מבלי שנתן לכך כל הסבר שהוא, משבחר לשמור על זכות השתיקה בחקירתו. על אף גילו הצעיר של העורר ועברו הלא מכביד, בנסיבות העניין דנן לא נפלה שגגה כלשהי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

7.

הערר נדחה איפוא.