בש"פ 8103/02 פבל צ'רנוב נ. מדינת ישראל

העורר, יליד שנת 1981, הובא לדין בפני בית משפט השלום, והמשיבה ייחסה לו 13 אישומים אשר כולם עוסקים בעניין אחד - סחר בסם מסוכן והדחת קטין לסם מסוכן. להבהרת התמונה אוסיף, כי מספרם של האישומים עלול להטעות, הואיל וכל אחד מהם עוסק במכירות רבות של סם לקטינות, ונדמה כי אין צורך להרבות מילים על הנזק הכרוך בעיסוק אותו אימץ העורר לעצמו, והאסון שהמיטו מעשיו על הקטינות ומשפחותיהן. באת-כוחו המלומדת של העורר, עו"ד גבאי, עתרה להפנות את שולחה בטרם יוכרע כיצד לנהוג בו, לשרות המבחן לצורך הכנתו של תסקיר מעצר, ונימקה זאת בכך שעקב גילו של העורר הכנתו של תסקיר ממילא תידרש אם הוא יורשע.

לא ראיתי צורך להסתייע בתסקיר מעצר במקרה הנוכחי, הואיל ואני שותף לדעתו של בית המשפט המחוזי כי סכנתו של העורר לציבור בכלל ולקטינים בפרט היא רבה. דברים אלה נאמרים לא רק על רקע חומרתם של המעשים בהם חטא הפעם, אלא גם לנוכח העובדה כי בחודש יולי 1999 הוא הורשע על ידי בית המשפט לנוער בשני מעשי שוד. באותו מקרה נהג בו בית המשפט בדרך מתונה כאשר הסתפק במתן צו מבחן משולב עם שירות לתועלת הציבור, וכפי שכתב האישום הנוכחי מלמד, נראה כי העורר לא הפנים את הלקח הנדרש, ומיהר לחזור לסורו תוך שהוא תורם את חלקו להפצתו של נגע הסמים. בעורר מסוג זה כרוכה סכנה אם יהלך חופשי, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.

הערר נדחה.