פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8115/15
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. סאלח בן איברהים אבו גאנם
2. שאקר בן איברהים אבו גאנם
3. ניהאז בן אחמד אבו ראזק
4. מוחמד בן אחמד אבו ראזק
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ' בכסלו תשע"ו
(2.12.15)
בשם המבקשת:
עו"ד אייל כהן
בשם המשיב 4:
עו"ד אבי כהן
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב 4 מעבר לתשעה חודשים החל מיום 9.12.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23930-12-14, לפי המוקדם שבין המועדים.
2.
למשיב 4 יוחסו בכתב האישום עבירות של: סיוע לרצח, לפי סעיף 300(א)(2) יחד עם סעיף 32 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
3.
לפי כתב האישום, מיוחס הרצח של בוסנייה אבו גאנם ז"ל, גרושתו של המשיב 1, למשיבים 3-1 ולנאשם 7, על רקע הדרישה שהופנתה למנוחה למסור את הילד המשותף לה ולמשיב 1 למשפחתו של המשיב 1, דרישה שסורבה על ידה.
4.
לפי כתב האישום, קשר המשיב 3 – לאחר שגמלה בלבו החלטה להיות שותף לרצח המנוחה – קשר עם המשיב 4 ועם נאשם 5 שמטרתו לספק למשיב 3 אליבי שיקרי ולסייע לו לבצע את הרצח. במסגרת הקשר ולשם ביצועו הוחלט כי רכבו של המשיב 3 והטלפון הסלולארי שלו "ינועו" במועד הרצח לעיר רמאללה שבאיו"ש, באופן שיצור את הרושם כי המשיב 3 נסע לרמאללה, הוא עצמו. כן מצוין בכתב האישום כי השלושה תיאמו ביניהם גרסאות שאותן ימסרו בחקירותיהם לאנשי המשטרה לאחר ביצוע הרצח.
5.
בדיון שנערך ביום 11.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב 4 וכי המסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה, אך הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו.
6.
מתסקיר המעצר שהתקבל ביום 29.3.2015 עולה כי להערכת שירות המבחן רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצידו של המשיב 4 היא גבוהה והחומרה הצפויה גבוהה אף היא. משכך, לא הומלץ לשחרר את המשיב 4 לחלופת מעצר. ביום 1.4.2015 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 4 עד תום ההליכים.
7.
ביום 26.8.2015 הורה השופט נ' סולברג על הארכת מעצרו של המשיב 4 ב-90 ימים החל מיום 11.9.2015 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
8.
בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו – בין היתר על רקע כרסום נטען בחומר הראיות, חלוף הזמן ואפליה בהשוואה לנאשם 5 – נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 11.11.2015, בהסתמך על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב 4; עברו הפלילי המכביד והתסקיר השלילי שהוגש בעניינו.
9.
בבקשתה מציינת המבקשת כי יש להאריך את המעצר כמבוקש, מן הטעמים שעליהם הסתמך בית המשפט המחוזי בהחלטתו לדחות את הבקשה לעיון חוזר, תוך שמצוין כי קצב התנהלות התיק משביע רצון.
10.
בא-כוח המשיב ביקש לאפשר לו להציג חלופת מעצר הולמת בגיבוי מפקחים ראויים בעיר יפו. לטענתו, ההליך בעניינו של מרשו – הקשור בטבורו להליך המתקיים בעניינם של הנאשמים האחרים – יימשך עוד זמן רב ומשכך נקודת האיזון השתנתה. עוד הודגשה ההפלייה הלכאורית בין המשיב 4 לבין הנאשם 5 אשר שוחרר בתנאים.
11.
לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים השתכנעתי כי יש לקבל את הבקשה וכי לעת הזו נקודת האיזון לא השתנתה. הגם שחלקו של המשיב 4 באירועים נשוא כתב האישום קטן מחלקם הנטען של המשיבים 3-1, המיוחס לו מעיד על מסוכנות גבוהה. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד הכולל 16 הרשעות קודמות (לרבות בעבירות אלימות משמעותיות).
12.
השוני בין המשיב 4 לבין הנאשם 5, כפי שהוצגו על ידי בא כוח המבקשת, מצדיק את האבחנה ביניהם (העדר עבר מכביד ביחס לנאשם 5 ומצב רפואי ייחודי; לעומת עבר מכביד של המשיב, תסקיר שלילי וביצוע העבירות המיוחסות לו תוך הפרת מעצר בית).
13.
הבקשה מתקבלת איפוא.
14.
יחד עם זאת יובהר כי היה וההליכים יתמשכו פרק זמן ממושך במיוחד, פתוחה הדלת לפני המשיב 4 לשוב ולעתור לערכאה הדיונית על מנת שתשקול שחרורו לחלופת מעצר.
ניתנה
היום, כ' בכסלו התשע"ו (2.12.2015).
ש ו פ ט