פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8129/12
לפני:
כבוד השופט א' שהם
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. יגאל חג'ג'
2. מתי חג'ג'
3. משה חג'ג'
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –
מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ו בחשון התשע"ג
(11.11.12)
בשם העוררת:
עו"ד איתמר גלבפיש;
עו"ד צחי יונגר
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ירון ברזילי; עו"ד
שמעון חוג'ה
בשם המשיב 3:
עו"ד עדי ארליך
החלטה
1.
נגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 6596-04-11) המייחס להם עבירות מרובות של החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירות מרובות של ארגון הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין; עבירות של קשירת קשר לסחיטה באיומים, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין; עבירות מרובות על חוק איסור הלבנת הון; עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מע"מ.
2.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעוצרם עד לתום ההליכים במשפטם. ביום 23.5.2011, החליט בית משפט קמא לעצור את המשיבים עד לסיום משפטם.
הוגשה מטעם המשיבים בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, וביום 7.6.2011 הוחלט לשחררם לחלופת מעצר.
3.
המדינה לא השלימה עם החלטת השחרור, והגישה ערר לבית משפט זה (בש"פ 4329/11). ביום 16.6.2011, החליט השופט נ' הנדל לקבל את ערר המדינה והורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים במשפטם.
ביום 28.12.2011, ניתנה החלטת בית משפט זה (בש"פ 9467/11) בבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. השופט א' גרוניס (כתוארו אז) החליט להאריך את המעצר בשישים ימים, החל מיום 5.1.2012, אך הנחה את בית המשפט המחוזי לבחון את האפשרות לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, על יסוד תסקירי מעצר שיוגשו לו תוך 25 ימים.
4.
לאחר עיון בתסקירי המעצר, החליט בית משפט קמא, ביום 9.2.2012, שלא לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, לאור המסוכנות הנשקפת מהם.
על החלטת בית משפט קמא הוגש ערר לבית משפט זה (בש"פ 1314/12), וביום 20.2.2012, החליט השופט ס' ג'ובראן , על יסוד הסכמת המדינה, כי המשיבים ישוחררו לחלופת מעצר מחוץ לאשקלון, ובית משפט קמא התבקש לקיים דיון, על מנת לאשר את המפקחים המוצעים. עוד נקבע, כי עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית המשפט המחוזי, יישארו המשיבים במעצר.
5.
ביום 26.2.2012, החליט בית משפט קמא לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, הכוללת מעצר בית מלא, הפקדה כספית וערבויות שונות. הערבים נבחנו על-ידי בית משפט קמא ואושרו על-ידו, לא לפני שהובהרו להם חובותיהם לפקח על המשיבים ולדווח על כל הפרה.
6.
ביום 8.11.21012, הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור לחלופת מעצר, בהתאם לסעיפים 51 ו-52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).
כמו כן, ביקשה המדינה לעצור את המשיבים ל-72 שעות, כמעצר גישור, לפי סעיף 62א' לחוק המעצרים, על מנת לבקש מבית משפט זה להאריך את מעצרם בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.
7.
הבקשה נומקה בכך שהמשיבים הפרו את תנאי השחרור בערובה, כמתואר בבקשה. עוד נמסר כי המשיבים נעצרו יום קודם לכן, היינו בתאריך 7.11.2012, ומעצרם עומד להסתיים ביום 8.11.2012 בשעות הבוקר.
8.
בהחלטה מאותו יום, קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' אבו טהה ) כי באי כוח המשיבים לא חלקו על קיומן של חלק מההפרות הנטענות בבקשה, הגם שטענו כי אין מדובר בהפרות מהותיות המצדיקות את המשך המעצר.
בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק מההפרות, ובשל קיומה של עילת מעצר עצמאית, בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק המעצרים, נעתר בית משפט קמא לבקשה למעצר ביניים והורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-72 שעות, החל מהשעה 15:00 ביום 8.11.2012.
באותה החלטה קבע כב' השופט אבו טהה כי " המשך הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים לאחר הדיון שייערך בבית המשפט העליון ".
9.
ביום 11.11.2012, התקיים דיון בפניי בבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.
בסיומו של ההליך, החלטתי כי המשיבים יהיו נתונים במעצר עד להחלטה אחרת. במהלך הדיון, חזרה המדינה על בקשתה להאריך את מעצרם של המשיבים, בשל הפרת תנאי השחרור בערובה, ואובדן האמון בהם, ואילו המשיבים חזרו וטענו כי מדובר בהפרות קלות ערך שאינן מצדיקות חזרה למעצר.
באת כוח המשיב 3 טענה בנוסף, כי הושג הסדר עם המאשימה, שלפיו יוטל על המשיב 3 מאסר בפועל כמשך תקופת מעצרו עד כה, והמשך המעצר משמעו תוספת כליאה, מעבר למה שהוסכם. יצויין, כי המדינה חלקה על הטענה, לפיה הושג הסדר עם המשיב 3, הן לגבי סיום ההליך בעניינו והן לגבי העונש שייגזר עליו.
10.
בהמשך לדיון בבקשת המדינה, נטיתי ליתן החלטה לגופו של עניין, ואולם, לאחר שחזרתי ועיינתי בהחלטתו של כב' השופט אבו טהה , שם נאמר, כזכור, כי הוא מתכוון לדון בבקשה לעיון חוזר, לאחר הדיון בבית משפט זה, הגעתי למסקנה כי נכון יהיה להחזיר את הנושא לבית המשפט המחוזי, אשר אמור לדון גם בבקשה לחילוט הפקדותיהם של המשיבים ולחילוט חלק מהערבויות שניתנו על-ידי המפקחים-ערבים.
מן הראוי, כי בית משפט קמא יבחן את טיב ההפרות ואת עוצמתן, ויחליט אם יש מקום להחזיר את המשיבים למעצר, אם לאו.
11.
לצורך הדיון, אשר אמליץ כי יתקיים בבית משפט קמא תוך 21 ימים, יוגשו תסקירים מעודכנים מטעם שירות המבחן, בעניינם של המשיבים.
למען הסר ספק, הנני חוזר ומבהיר כי המשיבים יהיו נתונים במעצר, עד להחלטה אחרת בעניינם.
ניתנה היום, כ"ז בחשון התשע"ג (12.11.2012).
ש ו פ ט