בש"פ 8131/01 סאלם אבו גרדוד נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בהחזיקו ברכבו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ205- ק"ג. טענתו המרכזית של הסניגור היא היעדר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, כשהעורר מכחיש כל קשר לסם. טענה זו הועלתה גם בערכאה הראשונה ונדחתה, כפי שנדחתה הבקשה לחלופת מעצר.

מסכת הראיות, היכולה להביא להוכחת אשמתו של העורר, מורכבת מאבני פסיפס שבחיבורן זו לזו עשויות להביא להרשעתו. מדובר בסם שהובל ברכבו של העורר ושנמצא לאחר מרדף מחוץ לרכב ובמרחק ממנו, כשהרכב והסם נמצאו בנפרד באיזור מדברי המהווה שטח אש, לאחר שנוסעי הרכב (ארבעה או חמישה) נמלטו ממנו ונטשוהו. הקשר של העורר לאותו רכב והימצאותו בתוכו עובר למציאת הרכב הנטוש והסם, עולים מעדות שוטר מתנדב, משה רג'ואן; מהעובדה שהרכב רשום על שם העורר; ומהעובדה שנמצאו ברכב מסמכים של העורר ופלאפון שנקשר אליו בכך שמישהו התקשר לפלאפון וחיפש את העורר. העורר, המכחיש קשר לאירוע ולהמצאות ברכב, טען כי מכר את הרכב. לאחר החלטת בית משפט קמא בעניין מעצרו של העורר, התייצב קונה שטען כי רכש את הרכב מהעורר אף שלא החזיק בו אלא מכר אותו מיד הלאה. ההסברים שניתנו על ידי העורר בניסיון לנתק עצמו מן הרכב ומהסם, עד כמה שהם תמוהים, יצטרכו להיבדק ולהיבחן על ידי בית המשפט במהלך המשפט עצמו. על כל פנים, נראה כי יש בכל הנ"ל ראיות לכאורה כדי לקשור את העורר לרכב. אשר לקשירת הסם לרכב, מסר העד רג'ואן כי הוא זיהה את השקים שברכב כאלה שנמצאו אחר כך מחוצה לו. על ידי קשירת העורר והסם לרכב, מתקבלת מסכת ראייתית לכאורית היכולה להביא להרשעתו של העורר אם לא יתקבלו הסבריו התמוהים כשלעצמם של העורר ואם לא תתגלינה חולשות באותן ראיות הקושרות את העורר ואת הסם לרכב.

בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכלל, ובכמות כה גדולה כבמקרה שלפנינו בפרט, טמונה מסוכנותו של העורר. מסוכנות זו היא אינהרנטית לעבירה ולנסיבותיה. ככלל, יש להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלה ולא להסתפק בחלופת מעצר. חככתי בדעתי אם ניתן במקרה זה לשקול חלופת מעצר והגעתי למסקנה שיש מקום לכך.

אף שנראה לי כי הראיות בתיק החקירה עונות על דרישת קיומן של ראיות לכאורה לשם מעצרו עד תום ההליכים, אין הן מצויות ברף הגבוה במדרג הראיות הלכאוריות. כמו כן, לא ברור גם איזה תפקיד מלא העורר בהקשר לסם. הראיות יכולות כמובן לקבל תוקף ומשקל מלא עד כדי שתבאנה להוכחת אשמת העורר מעל לכל ספק סביר, לאחר שתעבורנה את כור ההיתוך של המשפט. אף על פי כן, יש באמור לעיל כדי להטות את הכף לשקילת חלופת מעצר. טעם נוסף לכך וחשוב הוא עברו הנקי של העורר. לעורר אין הרשעות קודמות כלל ואף לא רישומים פליליים אחרים. העורר הוא בן 23.

אשר על כן, מוצאת אני להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי, על מנת שיוזמן תסקיר מעצר ובית המשפט יחליט לפי שיקול דעתו אם ניתן לקבוע חלופה הולמת שתשיג את תכלית המעצר. על חלופה כזו לכלול הפקדת ערבות בנקאית או מזומנים בסכום נכבד ומשמעותי, המצאת ערבים טובים וכל תנאי אחר שבית המשפט ימצא לנכון להתנותו.