בש"פ 8173/10 מדינת ישראל נ. תייסיר אבו ג'אמע

1.

בית המשפט (השופט ע' כהן) דן אתמול בבקשתה של העוררת להאריך את מעצרו של המשיב ב-4 ימים והורה לשחררו בערובה למעצר בית מלא עד 10.11.2010 בשעה 15:00 בבית אביו בשכונת רהט בפיקוח אביו וגיסו. על החלטה זו הגישה העוררת ערר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ש' פרידלנדר). הערר נדון אתמול ונדחה. ניתן עיכוב ביצוע עד היום בשעה 16:00. שמעתי הבוקר את טענות הצדדים.

2.

בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום נטען כי המשיב חשוד בעבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו ובנהיגה פוחזת של רכב. נטען כי המשיב חשוד בכך כי במהלך מבצע הריסת מסגד ברהט ניסה לדרוס שוטר, וכשנעצר – תקף שוטר. המעצר התבקש לצורך המשך חקירה, ונטען לעילה של מסוכנות. בית משפט השלום קבע, לאחר עיון בתיק החקירה ועיון בדו"ח סודי שהוצג לו, כי ניתן לאיין את המסוכנות על ידי מעצר בית מלא בפיקוח ערבים. וכך הורה.

3.

בית המשפט המחוזי עיין בדו"ח סודי נוסף שהוגש לו וקבע כי לא מצא פגם בהחלטת בית משפט השלום. על פי קביעתו אין פעולות חקירה נוספות המצריכות את שהותו של העורר במעצר, זאת בשים לב לאופיין של הראיות המבוססות על עדות השוטרים וצילומים שנעשו בזירת הארוע, על כן לא נראה שהמשיב יוכל לשבש את הליכי החקירה. אציין כבר כאן כי בדיון לפני לא טענה העוררת לחשש לשיבוש מהלכי חקירה.

לעניין המסוכנות קבע בית המשפט:

"לעניין המסוכנות, אני סבור כי נסיבות האירוע היו מאד ייחודיות, ואפילו נכונים החשדות כלפי המשיב – על פני הדברים מדובר בתגובה ממוקדת לאירוע המיוחד, שאין בה כדי להעיד על מסוכנות כללית שאינה בת הפגה ע"י חלופה מתאימה."

עוד ציין בהחלטתו:

"ב"כ העוררת היקשה, בהתייחס לפסיקה שאוזכרה, אם סיכון שוטרים שוקל פחות מסיכון אזרחים בנתיב תחבורה, כפי שהיו הנסיבות באותם פסקי דין. תשובתי הנחרצת היא כמובן בשלילה. אדרבא, לסיכון שוטרים, בהיותם נציגי החוק, משמעות חמורה עוד יותר. אולם חומרה זו במעשים המיוחסים למשיב – אם וככל שיוכחו בהליך העיקרי – היא עניין להרשעה ולגזר הדין. בשלב שקילת המעצר לצורך חקירה, אין רלבנטיות אלא לעילות המעצר הרלבנטיות לשלב זה בהקשר ספציפי זה, מקובלת עלי טענת הסנגור, כי אין בנסיבות כדי להצביע על מסוכנות כללית, כזו שאין להפיגה בחלופת המעצר שנמצאה הולמת לאחר בחינתה ע"י בימ"ש קמא.

לאור המקובץ, הערר נדחה."

4.

בעררה עמדה העוררת על הרקע לאירוע: בליל 7.11.2010 הגיעו כוחות משטרה רבים לרהט לשם ביצוע צו בית משפט שהורה על הריסת מסגד שהוקם שלא כדין. מסביב למסגד הוצבו עשרות שוטרים על מנת למנוע הפרות סדר והתקהלות. על פי החשד נסע המשיב במהירות לכיוונם של השוטרים שעמדו ברחבת המסגד, התעלם מקריאות לעצור והמשיך לנסוע במהירות לעבר אחד השוטרים, שנאלץ לקפוץ הצידה על מנת להימנע מפגיעה. בזמן מעצרו נאבק עם השוטרים שעצרו אותו ותקף את אחד השוטרים באגרופים בחזה ובבעיטות. בהקשר זה יצוין כי ישנן טענות של המשיב על אלימות של השוטרים כלפיו. החומר בעניין הועבר למח"ש. למשטרה לעומת זאת טענות נגד המשיב על מעשי אלימות שלו כלפיהם במהלך מעצרו.

5.

העוררת טוענת כי על רקע מרקם החיים העדין בעיר רהט ועל רקע הריסת המסגד בהתאם לצו שיפוטי, קיים חשש כבד ביותר להתלהטות הרוחות גם בימים הקרובים, וכי יש חשש שהמשיב האמור לשהות בחלופת מעצר בלב ליבו של הסכסוך יפר שוב את הסדר ויסכן חיי שוטרים.

6.

עוד טענה העוררת בעררה כי הערכאות הקודמות טעו בכך שלא נתנו זמן סביר לרשויות החקירה למצות את החקירה וזאת על רקע הארוע החמור והייחודי המתואר. בשעות המעטות שחלפו מעת המעצר ועד להחלטת השחרור התקדמות החקירה היתה מוגבלת. אין המדובר בחקירה סבוכה, סיום החקירה צפוי להיות בתוך ימים ספורים, ונכון להכריע בשאלת המשך המעצר או שחרור בתנאים לאחר סיום החקירה ולא בראשיתה, כאשר מלוא חומר הראיות יונח בפני בית המשפט.

7.

ב"כ המשיב תומך יתדותיו בהחלטות הערכאות שקדמו לי. הוא הביא בפני את גרסת העורר לאירוע, אולם לעניין זה אומר כי יש ראיות לכאורה, דהיינו הרבה מאשר בסיס לחשד, בעניין מעשי העורר.

8.

לאחר עיון בחומר נראה לי כי הערר מתמקד בשניים – פעולות חקירה שיש עדיין לעשותן, ושאלת המסוכנות. אפתח במסוכנות: על דרך העקרון לא ראיתי להתערב בהחלטת הערכאות שקדמו לי לפיהן

במקרה דנן יש בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנות המשיב. נראה לי, עם זאת, כי ההחלטה להחזיר את המשיב לרהט, זירת העבירה, אינה מאיינת את המסוכנות במידה מספקת. לעומת זאת הרחקתו למקום אחר תביא, במידה סבירה, להשגת תכלית זו. על כן משנה אני את מקום מעצר הבית לישוב ערוער, שכונה 4 בית 4 אצל דודו של המשיב מוחמד אבו גמעה, בלווי אותם הערבים שנקבעו.

9.

אשר לפעולות החקירה – נראה לי כי אם אוסיף 4 שעות בהן המשיב יהיה עצור, דהיינו עד היום בשעה 20:00 יהיה בכך די. לאחר מכן ניתן יהיה לשחרר את המשיב בערובה בתנאים כפי ששונו בהחלטה זו.

10.

הערר מתקבל איפוא באופן חלקי במובן זה שמקום מעצר הבית יהיה בערוער ולא ברהט, שעת השחרור תהיה היום בשעה 20:00. שאר התנאים שנקבעו לשחרור בעינם יעמדו.

11.

בשולי הדברים, ואולי לא לגמרי בשוליהם: עיינתי בדו"ח החסוי שהוגש לבית המשפט המחוזי ומצאתי שרובו הגדול הוא בגדר טיעון שביקשה העוררת להעלות בפני בית המשפט, טיעון שאין עימו שום דבר חסוי. אין לנצל את האפשרות הקיימת בהליכי מעצר להגיש דו"חות חסויים להעלאת טענות שראוי שתינתן לצד שכנגד אפשרות להגיב עליהן. בדיון שלפני נחשף רוב הדו"ח בפני הסניגור. ראוי שהפרקליטות תחזור ותנחה את המשטרה בשאלה מה ניתן לכלול בדו"ח חסוי ומה אין לכלול בו.