בש"פ 8179/04 אנדריי אורובץ נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, תקף העורר, יחד עם אנשים נוספים את המתלונן ואנשים שתוארו כ"תושבי בית לחם העובדים בקניית ומכירת חפצים משומשים", לאחר שהעורר קרא לעברו של המתלונן "אתה אלטעזאכן ערבי, אני הורג אותך". התוקפים בעטו וחבטו במתלונן בכל חלקי גופו עד שהצליח להימלט לבית עסק סמוך, שם התמוטט ואיבד את הכרתו. המתלונן הובהל לבית חולים, שם אובחן כסובל משברים מרובים באף ובמערות הפנים עם דימום פעיל, דימום מהפה, דימום באוזן ימין, סימני חבלה בפנים ושטפי דם רבים בבית החזה ובשתי הזרועות. לאחר שהובהל לבית החולים הוסיף ואיים העורר על חבריו של המתלונן באומרו "איפה הוא, צריך להרוג אותו, נתתי לו מכות אבל עוד לא הרגתי אותו, זה ערבי צריך להרוג אותו שימות". בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי), בהחלטתו מיום 8.7.04, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ואגו), בהחלטתו מיום 25.8.04.

העורר עורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

2.לטענת בא כוח העורר אין ראיות מספיקות שהעורר עשה את המעשים המיוחסים לו; מכל מקום, כאשר באים להעריך את מסוכנותו יש להתחשב בנסיבות שהובילו לאירוע, לרבות תקיפתו של העורר על ידי המתלונן, הדברים הפוגעים שאמר המתלונן לעורר וכן העובדה שמעשי האלימות בוצעו על ידי אנשים רבים. לטענתו, עברו הנקי של העורר, היותו אזרח נורמטיבי, העובד באופן סדיר לפרנסתו וכן המלצתו של שירות המבחן לשחררו לחלופת מעצר תומכים בשחרורו של העורר לחלופת מעצר.

33.דין הערר להדחות.

אקדים ואומר כי נסיבותיהם של מעשי התקיפה החמורים המיוחסים לעורר, יחד עם אחרים, כפי שתוארו לעיל, הן חמורות ביותר. לא אכחד שגם הנסיבות שאחרי תקיפתו של המתלונן מעוררות פלצות: המתלונן נמלט על נפשו מידי מכיו כשהוא שותת דם, ניסה לבקש מחסה בחנויות סמוכות, אולם בעלי החנויות סרבו לתחינותיו, עד שהתמוטט. התנהגות שכזאת מצד אותם בעלי חנויות וכן מצד עוברים ושבים, עוטה חרפה על חברתנו ומחייבת חשבון נפש. אשר לארועים כשלעצמם סבורני שיש ראיות לכאורה נגד העורר ואלה מקימות עילה למעצר, שהיא מסוכנותו הרבה של עושה מעשים כאלה; אפילו אין לו הרשעות קודמות. אכן, אם יעלה בידי העורר לקעקע במשפט את עדויותיהם של עדי התביעה יהיה רשאי, כמובן, לבקש את שחרורו בגדר בקשה לעיון חוזר.

4. הערר נדחה.