בש"פ 8181/01 אליהו לוגסי נ. מדינת ישראל

לעורר מיוחסות שתי עבירות של קשר לביצוע פשע ושתי עבירות של סחר בסם מסוכן שלא כדין. בית המשפט המחוזי הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

מדובר בשתי עסקאות שנעשו בסם מסוכן מסוג קוקאין, האחת בכמות של 500 גרם והשניה בכמות של 50 גרם. לגבי העסקה השניה, הקטנה יותר, קבע בית המשפט כי לעניין עסקה זו יש לכל היותר ראיות נסיבתיות ולפיכך לא השתית על עסקה זו את עילת מעצרו של העורר. לעומת זאת, לעניין העסקה הגדולה יותר, בכמות של 500 גרם קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה, וכי ככל שדרוש בשלב זה קיים גם סיוע.

הדיון בערכאה הראשונה, כמו הדיון בפני, סב כל כולו על שאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד העורר. טענה זו נדחתה באופן מפורט ומקיף בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' צבן) שמחזיקה 11 עמודים ונותנת תשובה לכל טענות ב"כ העורר כנגד קיומן של הראיות.

קביעותיו ומסקנותיו של השופט קמא קוהרנטיות מבוססות ואינן מצדיקות התערבות בהן.

הודעות עד המדינה המפלילות את העורר ברורות, מתייחסות באופן ישיר לעסקאות בהן מואשם העורר ומפלילות אותו. אמינותו של עד המדינה אינה עומדת על הפרק בשלב זה, והיא תיבחן במשפט עצמו, כך גם עדותו של העורר אם ימסור עדות, שכן בחקירתו, בעיקרו של דבר, הסתפק בהכחשה. הטענה לפיה בהודעה הראשונה של עד המדינה בטרם הפך להיות כזה, לא הזכיר את העסקה הגדולה אלא רק את העסקה הקטנה, אינה יכולה להכהות את חודן של ההודעות שמסר בזו אחר זו לאחר שהפך עד מדינה.

הטענה לפיה העובדה שהעורר לא נעצר מיד כשהפרשה התפוצצה אלא רק לאחר 3 חודשים מעלה אמנם תמיהה. תמיהה זו מוסברת על ידי המשיבה בעומס עבודה לאור גילויין באמצעות עד המדינה של מספר עסקאות רחבות היקף, שהיה צריך לטפל בהן בו-זמנית, להגיש בהם כתבי אישום ולבקש מעצר החשודים, שאכן נעצרו. כך או כך, אין בעובדה האמורה כדי להשליך על מסוכנותו בפועל של העורר כפי שהיא עולה מן העבירות בכתב האישום שיש ראיות להוכחתן ובהתחשב גם בעברו הפלילי.

אשר על כן, הערר נדחה.