החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8211/99 מדינת ישראל נ. רפיק חאג' יחיא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המדינה ביקשה להאריך את מעצרו של המשיב שנאשם במכירת קנאבוס לסוכן חשאי בשתי פרשות. בית המשפט קבע כי העיכובים בהליך, ובהם עיכוב בבדיקת זיהוי קולית שנגרם בעטיה של התביעה, מצדיקים הארכה לתקופה קצרה מן המבוקשת. טענות לגבי חולשת הראיות יבחנו במסגרת נפרדת.

העובדות

על המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי מכירות של סם מסוכן מסוג קנאבוס לסוכן משטרתי חשאי, בכמויות של כ-179 ו-88 גרם. המשיב נעצר עד תום ההליכים עם הגשת כתב האישום. פרשת התביעה הסתיימה ונקבע המשך שמיעת ההוכחות לצורך עדותו של המשיב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס, ובאיזו תקופה?

הלכות

  1. 1

    התמהמהות התביעה בעריכת בדיקת זיהוי קולית והעיכוב הממושך בשמיעת ההוכחות מובאים בחשבון בבחינת הארכת המעצר, ולכן יש להאריכו לתקופה קצרה מן המבוקשת.

    ״חוששני כי התביעה לא עשתה די על מנת להחיש את בדיקת זיהוי הקולות וכתוצאה מכך היה עיכוב ממושך בשמיעת ההוכחות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לגבי התשתית הראיתית, כגון תוצאות בדיקת זיהוי קולית והיעלמות הסמים, אינן נבחנות בשלב הארכת המעצר אלא בהליך נפרד.

    ״אולם בדיקת הטענה אינה מקומה כאן ובשלב זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מסוכנות
  • סם מסוכן
  • קנאבוס
  • בדיקת זיהוי קולית
  • עיכוב ממושך
  • התשתית הראיתית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

8211/99

בפני:

כבוד

השופט י' טירקל

המ

בקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

רפיק

חאג' יחיא

בקשה להארכת מעצר לפי סע

יף 62 לחוק סדר

הדין

הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),

התשנ"ו1996-,

בת"פ 1417/99 בבית משפט

השלום

בכפר-סבא

בשם

המבקשת: עו"ד א' אינפלד

בשם

המשיב: עו"ד ח' שוורצברג

החלטה

1.על המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בכפר-סבא המייחס לו שני מעשי עבירה של מכירת סם מסוכן מסוג קנאבוס לסוכן חשאי של המשטרה: בפרשה אחת 179.32 גרם נטו; בפרשה השניה - 88.77 גרם נטו. עם הגשתו של כתב האישום - ביום 28.2.98 - הורה בית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים. עתה מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים החל מיום 28.11.99.

2.בא כוח המדינה סומך את בקשתו על מסוכנותו של המשיב, העולה מן העבירות, על עברו הפלילי ועל כך שהעבירות הנדונות נעברו בזמן שהיה אסיר ברשיון. לעניין התמשכותו של המשפט טען כי אירעו מספר עיכובים, שאחדים מהם היו בעטיו של המשיב. מכל מקום, ביום 9.11.99 הסתיימה פרשת התביעה. המשך שמיעת ההוכחות נקבע לצורך העדתו של המשיב, שיהיה, כנראה, עד ההגנה היחיד, ליום 20.12.99.

כנגדו טען בא כוח המשיב כי הדיונים נדחו בעטיה של התביעה, שהתמהמהה בעריכת בדיקת זיהוי קולית, שבית המשפט המחוזי, בדונו בערר של המשיב, המליץ עליה. עוד טען כי בסופו של דבר לא זוהה קולו של המשיב בבדיקת המעבדה וכי הסמים שבהם מדובר אבדו וכך לא יכול היה לחקור עדים בעניין זה. לטענתו אין בידי התביעה ראיות מספיקות. מכל מקום, אפילו יוכחו האישומים, מדובר בעבירות סחר קלות. לכך הוסיף כי המשפט התארך בשל מחדליה של התביעה. מכאן שיש לשחרר את המשיב בערובה ובתנאים.

3.עיינתי בנתונים הכלולים בבקשתה של המדינה ובנספחיה וכן באלה שבאי כוח בעלי הדין עמדו עליהם בטיעוניהם שבעל פה. חוששני כי התביעה לא עשתה די על מנת להחיש את בדיקת זיהוי הקולות וכתוצאה מכך היה עיכוב ממושך בשמיעת ההוכחות. עוד יש לתת את הדעת על כך שבמקרה הנדון לא מדובר בעבירות סחר חמורות וכי אין בעברו של המשיב הרשעות בעבירות סמים. כמובן יתכן שיש יסוד לטענתו של בא כוח המשיב כי התשתית הראיתית נתערערה בשל תוצאותיה של בדיקת זיהוי הקולות ובשל היעלמות הסמים. אולם בדיקת הטענה אינה מקומה כאן ובשלב זה.

במצב דברים זה נראה לי שדי בהארכתה של תקופת מעצר לתקופה קצרה מן המבוקש. בא כוח המשיב רשאי, כמובן, לעתור לבית משפט השלום ולבקש את שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים מחמת התערערות התשתית הראיתית.

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב עד 20.1.2000, או עד מתן הכרעת הדין בת.פ. 1417/99 של בית משפט השלום בכפר סבא, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום,

י"ד בכסלו תש"ס (26.11.99).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99082110.

M03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1התמהמהות התביעה בעריכת בדיקת זיהוי קולית והעיכוב הממושך בשמיעת ההוכחות מובאים בחשבון בבחינת הארכת המעצר, ולכן יש להאריכו לתקופה קצרה מן המבוקשת.
  2. 2טענות לגבי התשתית הראיתית, כגון תוצאות בדיקת זיהוי קולית והיעלמות הסמים, אינן נבחנות בשלב הארכת המעצר אלא בהליך נפרד.