בש"פ 8211/99 מדינת ישראל נ. רפיק חאג' יחיא

1.על המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בכפר-סבא המייחס לו שני מעשי עבירה של מכירת סם מסוכן מסוג קנאבוס לסוכן חשאי של המשטרה: בפרשה אחת 179.32 גרם נטו; בפרשה השניה - 88.77 גרם נטו. עם הגשתו של כתב האישום - ביום 28.2.98 - הורה בית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים. עתה מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים החל מיום 28.11.99.

2.בא כוח המדינה סומך את בקשתו על מסוכנותו של המשיב, העולה מן העבירות, על עברו הפלילי ועל כך שהעבירות הנדונות נעברו בזמן שהיה אסיר ברשיון. לעניין התמשכותו של המשפט טען כי אירעו מספר עיכובים, שאחדים מהם היו בעטיו של המשיב. מכל מקום, ביום 9.11.99 הסתיימה פרשת התביעה. המשך שמיעת ההוכחות נקבע לצורך העדתו של המשיב, שיהיה, כנראה, עד ההגנה היחיד, ליום 20.12.99.

כנגדו טען בא כוח המשיב כי הדיונים נדחו בעטיה של התביעה, שהתמהמהה בעריכת בדיקת זיהוי קולית, שבית המשפט המחוזי, בדונו בערר של המשיב, המליץ עליה. עוד טען כי בסופו של דבר לא זוהה קולו של המשיב בבדיקת המעבדה וכי הסמים שבהם מדובר אבדו וכך לא יכול היה לחקור עדים בעניין זה. לטענתו אין בידי התביעה ראיות מספיקות. מכל מקום, אפילו יוכחו האישומים, מדובר בעבירות סחר קלות. לכך הוסיף כי המשפט התארך בשל מחדליה של התביעה. מכאן שיש לשחרר את המשיב בערובה ובתנאים.

3.עיינתי בנתונים הכלולים בבקשתה של המדינה ובנספחיה וכן באלה שבאי כוח בעלי הדין עמדו עליהם בטיעוניהם שבעל פה. חוששני כי התביעה לא עשתה די על מנת להחיש את בדיקת זיהוי הקולות וכתוצאה מכך היה עיכוב ממושך בשמיעת ההוכחות. עוד יש לתת את הדעת על כך שבמקרה הנדון לא מדובר בעבירות סחר חמורות וכי אין בעברו של המשיב הרשעות בעבירות סמים. כמובן יתכן שיש יסוד לטענתו של בא כוח המשיב כי התשתית הראיתית נתערערה בשל תוצאותיה של בדיקת זיהוי הקולות ובשל היעלמות הסמים. אולם בדיקת הטענה אינה מקומה כאן ובשלב זה.

במצב דברים זה נראה לי שדי בהארכתה של תקופת מעצר לתקופה קצרה מן המבוקש. בא כוח המשיב רשאי, כמובן, לעתור לבית משפט השלום ולבקש את שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים מחמת התערערות התשתית הראיתית.

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב עד 20.1.2000, או עד מתן הכרעת הדין בת.פ. 1417/99 של בית משפט השלום בכפר סבא, הכל לפי המוקדם.