בש"פ 8212/10 שרלי נג'אר נ. פרקליטות המדינה

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 1.11.2010 אשר דוחה את בקשת המערער להקדים את הדיון בע"פ 2818/10 וכן להוספת ראיה בערעור.

ביום 25.4.2010 הגיש המערער לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר נקבע לדיון ביום 27.1.2011 (ע"פ 2818/10). בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער אשר נדחתה ביום 28.4.2010 על ידי כבוד השופט י' דנציגר . בקשה לעיון חוזר בהחלטתה נדחתה אף היא (להלן: ההחלטה בבקשה לעיון חוזר ).

ביום 26.10.2010 הגיש המערער בקשה להוספת ראיות בערעור ולהקדמת מועד הדיון בערעור. בבקשה פירט המערער את הראיות החדשות שנתגלו וכן ביקש להקדים את הדיון בשל העובדה שהוא כבר החל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו.

ביום 1.11.2010 דחה כבוד הרשם את הבקשה וקבע כי בהתחשב במועד הדיון הקבוע בתיק, בעומס התיקים בבית המשפט וכן באמור בהחלטה בבקשה לעיון חוזר, אין מקום להורות על הקדמת מועד הדיון. לעניין הבקשה להוספת ראיה קבע כבוד הרשם כי זו תובא להכרעה בפני ההרכב שדן בערעור.

מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו טוען המערער כי שגה כבוד הרשם בכך שהתבסס על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר כיוון שזו ניתנה בטרם הוגשה הבקשה להוספת ראיות בערעור ולהקדמת הדיון. המערער חוזר ומבקש כי הדיון בעניינו יוקדם וזאת כיוון שהחל בריצוי עונש המאסר שהוטל עליו וכן מבקש כי נורה למדינה להגיב לבקשה להוספת ראיות בערעור לפני הדיון בערעור.

דין הערעור להדחות. כבוד הרשם בחן את בקשתו של המערער אל מול נתוני יומן בית המשפט ומסקנתו לפיה עומס התיקים אינו מאפשר את הקדמת הדיון בערעור שהגיש הינה מסקנה סבירה ולא מצאתי מקום להתערב בה. בנוסף, המועד שנקבע לשמיעת הערעור אינו מועד רחוק, זאת גם בהתחשב בעובדה כי על המערער לרצות תקופת מאסר ממושכת של 40 חודשים. כמו כן לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של כבוד הרשם לפיה המשיבה תגיב לבקשה להוספת ראיות במועד הדיון.

סוף דבר – הערעור נדחה.