בש"פ 8226/08 מדינת ישראל נ. מונג'ד טאהאה

זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.10.2008 על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

המשיב עומד לדין בעבירת רצח וכן בעבירה של הדחה בחקירה. על פי הנטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב (תפ"ח 1113/07) ביום 18.10.2007, הגיעו ביום 4.2.2006 המשיב ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה, ברכב השייך למען טאהא (להלן: מען ), אל חנות בה שהה אותה עת עבד פריג' (להלן: המנוח ). המשיב ואדם נוסף יצאו מן הרכב כשהם רעולי פנים ומצוידים בכלי נשק וירו במנוח בבטנו וברגליו. המנוח נפטר כעבור ארבעה ימים כתוצאה מסיבוכים שנגרמו מפצעי הירי. הירי, כך נטען בכתב האישום, בוצע על רקע סכסוך שנתגלע בין משפחתו של המשיב למשפחת פריג', סכסוך שבעקבותיו הוצתו יום קודם לכן בתי עסק שבבעלות המשפחות ונורה בן משפחתו של המשיב. בשל אירוע זה מיוחסת למשיב באישום הראשון עבירת הרצח. האישום השני מייחס למשיב עבירה של הדחה בחקירה ובו נטען כי ביום 12.9.2007 בעת שהמשיב ומען נעצרו ונחקרו לגבי אירוע הרצח הורה המשיב למען לשתוק ולא לשתף פעולה בחקירה.

2.

הדיונים בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים החלו ביום 18.4.2007 אך נדחו מעת לעת בשל הצורך להשלים את מסירת חומר החקירה לידי בא-כוח המשיב וכן בשל מחלת הפרקליטה המטפלת בתיק. בהחלטתו מיום 28.2.2008 הורה לבסוף בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בציינו כי העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מעידות על מסוכנותו המופלגת לבני משפחת פריג' ולציבור בכלל. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי למשיב עבר פלילי וכי קיים במקרה דנן חשש ממשי וכבד לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות מאימת הדין נוכח העובדה כי לאחר מות המנוח הסתתר המשיב במלון בהרצליה ולאחר מכן ברח לירדן. קודם לכן, ביום 1.12.2007 התקיימה הקראה פורמאלית של כתב האישום וביום 9.12.2007 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שמונה מועדים לשמיעת הוכחות במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2008 בציינו כי אף שהמשיב מצוי במעצר אין ביומנו מועדים פנויים קודם לכן. משכך ברי כי משפטו של המשיב לא הסתיים בנקוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, כדרישת סעיף 61 לחוק המעצרים, וכי הוא אינו צפוי להתחיל אלא בחלוף כשלושה עשר חודשים מאותו המועד.

3.

לבקשת המדינה הורה בית משפט זה (כב' השופטת ע' ארבל) ביום 16.6.2008, בהסכמת בא-כוח המשיב, על הארכת המעצר בתשעים ימים החל מיום 18.7.2008 ועתה, כצפוי, עותרת המבקשת בשנית להארכת המעצר. אכן סוד גלוי הוא כי נוכח העומס הכבד המוטל עליהן מתקשות הערכאות הדיוניות הדנות בתיקי פשע חמור לקיים את מצוות המחוקק ולסיים את שמיעת התיקים הנערמים בפניהן בתוך תשעה חודשים, אף שהנאשמים נתונים במעצר. בייחוד אמורים הדברים בבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר נאלץ להתמודד עם עומס כבד במיוחד של תיקי פשע חמור שהם לעיתים מורכבים ו"עתירי" נאשמים ועדים. מתוך הבקשה שבפניי עולה כי בשל העומס המוטל על בית המשפט המחוזי בתל אביב שמיעת התיק הנדון לא זו בלבד שלא הסתיימה בתוך תשעה חודשים היא לא החלה כלל בתוך פרק זמן זה. למעשה, נוכח מועדי הדיון המאוחרים שנקבעו לשמיעת התיק נתבקשה הארכת המעצר הראשונה אף שברור היה כי במהלכה לא יתקיים בו ולו דיון אחד. זהו מצב דברים שאסור להשלים עימו, אך במקרה דנן ניתנה הסכמתו של המשיב להארכת המעצר הראשונה בשל דין ודברים שקיים עם התביעה לצורך השגת הסדר. מגעים אלה לא הבשילו ככל הנראה לכדי הסדר ומכאן הבקשה להארכה נוספת המונחת בפניי, כאמור. בנסיבות אלה, נוצר מצב שבקשה זו מוגשת סמוך מאוד למועדים שנקבעו מלכתחילה לשמיעת ההוכחות בתיק (המועד הראשון קבוע ליום 30.11.2008 ושבעה מועדים נוספים קבועים במהלך חודש דצמבר 2008) וקיים סיכוי ממשי שהמשפט יסתיים בתוך תקופת הארכה השנייה שנתבקשה. בהתחשב בכך וכן בהתחשב במסוכנותו הרבה של המשיב הנלמדת ממעשה הרצח האכזרי המיוחס לו בכתב האישום, נראה כי יש מקום להארכת המעצר המבוקשת. עברו הפלילי של המשיב, מעשה ההדחה בחקירה המיוחס לו באישום השני והעובדה שהסכסוך בין משפחת המשיב למשפחת פריג' טרם בא על פתרונו, תומכים אף הם באותה מסקנה.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 16.10.2008, או עד למתן פסק דין בענייננו בתפ"ח 1113/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.