בש"פ 8237/99 מדינת ישראל נ. מוסא רכיד

1.זאת בקשתה הרביעית של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. כפי שצויין בהחלטות קודמות מדובר בנאשם שכתב האישום מייחס לו עבירות סמים, לרבות סחר בסמים בכמויות ניכרות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח; זאת כאשר המשיב, ביחד עם אחר, לא נענו להוראות השוטרים לעצור והמשיב המשיך בנהיגה פרועה באופנוע. כמו כן מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק שלא כדין וכן נשיאה והובלה של כלי נשק. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב המחזק אף הוא - מלבד העבירות המיוחסות לו - את המסקנה כי הוא מסוכן לציבור. כנגד הסיכון, כשיקול המצדיק את הארכת המעצר, עומד הזמן הממושך שחלף מאז החל בירור משפטו, כשיקול המצדיק את שחרורו של המשיב.

2.חזרתי והפכתי בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין וכן בדקתי את מהלך בירורו של המשפט מאז ההארכה האחרונה. כמו כן עיינתי בפרוטוקול הדיון, לרבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.11.99, על מנת להעריך את הסיכויים כי המשפט יסתיים תוך תקופת ההארכה.

כפי שעולה מן הדברים נגרמו, ככל הנראה, רוב הדחיות וההשהיות בעטייה של ההגנה. בהחלטתו הנזכרת סקר בית המשפט המחוזי את פרשת הדחיות והתקלות והורה באילו פעולות יש לנקוט על מנת לסיים את המשפט בישיבה הבאה, שאותה קבע ליום 12.12.99. כפי שאני מתרשם יסתיים, אפוא, המשפט תוך תקופת ההארכה.

3.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 2.12.99 או עד מתן פסק הדין במשפטו בתיק פלילי 230/98 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.