בש"פ 8247/07ג'בר אבו ג'זאלה נ. מחמד רשיד זבדה -קאדי

במהלך דיונים בתיק גירושין שמתנהל בבית הדין השרעי התנהג המבקש באופן שאינו הולם וביזה את בית הדין. המבקש התבטא באופן חריף ופוגעני כנגד הקאדי ולא נעתר לאזהרת בית הדין כי עליו לחדול מביטוייו המעליבים ולהפסיק להפריע למהלך הדיונים. כשאזהרת בית הדין לא הועילה והתמשכה ההפרעה לניהול ההליך גזר עליו בית הדין מאסר לתקופה של חודש ימים. לאחר ההחלטה לאסור את המבקש הוא המשיך בהתפרעות ועלבונות כלפי בית הדין ובשל כך גזר עליו הקאדי חודש מאסר נוסף, כך שבסך הכל נידון לחודשיים מאסר, והוא נשלח למאסר על אתר בשל התנהגותו.

החלטה זו הועברה אלי על פי מצוות סעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965, וכן הוגשה בקשה מטעם בא-כוחו של האסיר לביטול צו המאסר. לבקשה צורף מכתב התנצלות שכתב המבקש לקאדי בפנייתו לעיון חוזר בהחלטה. הקאדי דחה את בקשת העיון החוזר ומכאן הדיון שבפניי.

בדיון בפניי חזר המבקש על התנצלותו והביע חרטה. בא-כוחו טען כי הדברים נאמרו מתוך מצוקה שבה היה נתון בדיון, אך לא ביקש להצדיק את התנהגות מרשו.

באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה ציינה את חומרת ההתבטאות וההתנהגות של המבקש בבית הדין ועמדה על כך כי היה מקום להטיל עליו מאסר, אולם הביעה עמדה כי ניתן לקצר את תקופת המאסר.

לאחר עיון בהחלטה ובחומר שהוגש לי ושמיעת הצדדים הגעתי למסקנה כי צדק בית הדין השרעי במסקנתו כי התנהגות המבקש היתה חמורה מאוד והצדיקה תגובה עונשית. עם זאת, בשים לב לחומרת הסנקציה של מאסר בגין הפרעה על פי חוק בתי דין דתיים, שכרוכה בה ענישה על אתר ללא הליכים מקובלים במשפט פלילי, יש לנהוג בזהירות ובריסון בעת השימוש בענישה האמורה. בנסיבות העניין התקופה שנגזרה על המבקש – מאסר של חודשיים – היא תקופה משמעותית ויש בה חומרה רבה. בשים לב לכך שהמבקש התנצל והביע חרטה, בשים לב לכך שמדובר בתקופת חג למוסלמים ובכך שנראה כי המבקש הפיק את הלקח הראוי מהמאסר שהושת עליו, החלטתי לקצר את התקופה ולהעמידה על 10 ימים. לפיכך, הבקשה מתקבלת במובן זה, שמאסרו של המבקש יסתיים מחר והוא ישוחרר לביתו.