פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
8263/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
העורר:
אילון שמעון
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום
13.11.00 בב"ש 92584/00 שניתן על-ידי
כבוד
השופט ז' כספי
תאריך
הישיבה: כ"ג בחשוון תשס"א (21.11.00)
בשם
המבקש: עו"ד זהר אילן
בשם
המשיבה: עו"ד רבקה לוי-גולדברג
החלטה
1.העורר מואשם בהחזקת סם מסוג קאנבוס במשקל של 12.312 ק"ג שלא לצריכה עצמית, שהוחזק במחסן הבית המשותף בו התגורר העורר. כמו כן, נאשם הוא בהחזקה, בדירתו, של אותו סם במשקל של 36.33 גרם. בית משפט השלום שיחרר את העורר ממעצר, בתנאים של שהייה במוסד גמילה בתנאי מעצר בית והפקדת ערבויות שונות. מוסד הגמילה הוא "יעד שלווה" ברחוב הכופר 30 איזור תעשיה חולון. ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל, ובית המשפט הורה לעצרו עד תום ההליכים נגדו.
2.שתי הערכאות קבעו שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, אלא שבית משפט השלום סבר כי הראיות מגלות חולשה מסוימת ואילו בית המשפט המחוזי סבר שאין הדבר כך. בית המשפט המחוזי קבע, כי המקרה אינו מצדיק סטייה מן הכלל, לפיו במקרים של החזקת סם בכמויות גדולות, אין להורות על חלופת מעצר, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת וכאלה אינן בנמצא במקרה זה.
3.הסניגור המלומד טען טענות המתייחסות לשאלת קיומן של ראיות לכאורה. הוא הפנה לסתירות, לאי התאמות ולפגמים העולים על פני הראיות וביקש לקבוע כי אין ראיות לכאורה, או לחלופין, לקבוע שהן חלשות ולהחזיר את החלטת בית משפט השלום על כנה בכל הנוגע לחלופה. עוד טען הוא, כי חזקה המסוכנות נסתרת על-ידי עברו הכמעט נקי של העורר, לו יש הרשעה, שלא מאותו סוג, משנת 1993 ובגינה הושת עליו קנס בלבד. לטענת הסניגור, העורר חי חיים נורמטיביים ואף המציא תעודות מקצועיות חיוביות. בקשת הסניגור היא, לאפשר את הליך הגמילה במוסד הגמילה בו נמצא העורר מאז החלטת בית משפט השלום, לאור עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.
4.באת-כוח המשיבה הצביעה על כך שחוות הדעת בדבר טביעת אצבעו של העורר על השקית שעטפה את אחד המשקלים שנתפסו במחסן, ניתנה רק כאשר התקיים הדיון בבית המשפט המחוזי ולא היתה קיימת בפני בית משפט השלום וראיה זו סוגרת את המעגל בדבר קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, ציינה היא, כי מאחר והעורר מצוי מזה 10 ימים במעצר מלא במוסד גמילה, ראוי להכניס לתמונה את שירות המבחן, שלא היה בתמונה, על מנת לבדוק את כל שניתן ונדרש ולמסור תסקיר בנושא גמילתו של העורר והמוסד בו הוא נמצא. היא ביקשה לעשות זאת לאחר שהעורר יוחזר למעצר, כהוראתו של בית המשפט המחוזי. ולחילופין, מבלי שיוחזר למעצר.
5.לאחר ששקלתי את כל החומר שבפני ואת טענות באי-כוח הצדדים, נראה לי, כי ראוי שיוגש תסקיר מעצר, שבו יתן שירות המבחן דעתו לשאלת שהותו של העורר במעצר במוסד הגמילה בו הוא נמצא, את סיכויי גמילתו ואת מסוכנותו. התסקיר יימסר לבית המשפט תוך 15 יום מהיום. במהלך תקופה זו יישאר העורר במוסד הגמילה, כפי שקבע בית משפט השלום. לאחר קבלת התסקיר, יובא התיק בפני.
6.לא אוכל להימנע מלהעיר, כי כאשר שוקל בית המשפט לאפשר מעצר בין כתלי מוסד לגמילה, בשלב של בקשת מעצר עד תום ההליכים נגד נאשם, ראוי שקודם שיעשה כן, יכניס לתמונה את שירות המבחן על מנת לקבל תמונה מקצועית על הצורך בגמילה, האפשרות לגמילה, התאמתו של הנאשם לגמילה והתאמת המוסד לקליטתו.
עוד מוצאת אני להעיר, כי לטענת הסניגור משתמש העורר בסמים מזה שנים ארוכות ואם רצונו בגמילה אכן אמיתי הוא, יש לתמוה על כך שביקש לסייע לו בגמילה דווקא בשעה שמעצר עד תום ההליכים תלוי מעל ראשו, דבר המציב סימן שאלה על כנות בקשתו וכוונותיו.
הוחלט לקבל את הערר כאמור בסעיף 5 דלעיל.
ניתנה היום, כ"ג בחשוון תשס"א
(21.11.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00082630.
J02