בש"פ 8266-23 בש"פ 8266-23

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.11.2023 במ"ת 46116-08-23 (כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס), במסגרתה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו 6 אישומים של תיווך וסחר בסמים, המרכזיים שבהם (אישומים 1, 2 ו-9) בכמויות משמעותיות של קוקאין. הפרשייה בה מדובר מערבת נאשמים נוספים, ויסודה בסוכן אשר ביצע את העסקאות מול כלל הנאשמים. עיקר חלקו של העורר, על פי המתואר בכתב האישום, היה כאיש הקשר בחלק מהעסקאות בין הסוכן לבין הנאשמים האחרים בפרשה, סוחרים שסיפקו את הסמים הלכה למעשה (להלן: ספקי הסמים). ויובהר, על פי המתואר בכתב האישום, בעסקאות המרכזיות בהן היה מעורב, העורר היה מי שאיתר וקישר בין הסוכן לבין ספקי הסמים, וזאת כשנראה כי פעל מטעמו של הסוכן ולא מטעמם של ספקי הסמים (ולראיה, התמורה שקיבל בגין העסקאות הללו, ככל שקיבל, הייתה, על פי האמור בכתב האישום, תמורה סמלית מהסוכן, בין בכסף ובין בסמים ששימשו ככל הנראה לצריכה עצמית).

עיקר טענתו של בא-כוח העורר היא שאת התפקיד שמילא העורר בעסקאות יש להבין על רקע מערכת היחסים ארוכת השנים שבין העורר לסוכן, דהיינו, כי העורר איננו מעורב בעסקאות סמים משמעותיות כעניין שבשגרה, אלא פעל במקרים המתוארים בכתב האישום על פי בקשות שהופנו אליו מעת לעת על ידי הסוכן, על מנת לרצותו. כתמיכה לתיאור זה הוא מפנה לתסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר, אשר מפאת שיקולים של צנעת הפרט לא ארחיב ביחס לאמור בו בעניין זה. כן הצביע בא כוח העורר על כך שלעורר אין פרופיל אופייני של סוחר סמים למחייתו: הוא אדם נורמטיבי; בן 50; בעברו רק אישום אחד (ללא הרשעה, בעבירה שאינה מן העניין); והוא שימש כמנהל סניף של חברה להשכרת רכבים, כאשר בבעלותו עסק פרטי נוסף באותו תחום.

עיון בתסקיר שירות המבחן מלמד כי הוא נמנע מלבוא בהמלצה על חלופת המעצר שהוצעה בשל התרשמותו מדפוסי ההסתרה של העורר, ומכך שמערך הפיקוח יתקשה בשל כך להוות עבורו גורם סמכותי ומצמצם סיכון. עם זאת, שירות המבחן איננו מצביע על מעורבות עמוקה של העורר בעולם הפשע, אלא רק על הערכה כי קיים סיכון "להמשך התנהלות שולית ושימוש בסמים". תיאור זה של שירות המבחן, והיבטים נוספים בתסקיר המתייחסים לאלמנט ההסתרה, מתיישבים עם התיאור של חלקו בעבירות המרכזיות המפורטות בכתב האישום; כפי שהוא מוצג על ידי בא-כוח העורר.

במצב הדברים האמור, התרשמותי הלכאורית היא כי למרות ריבוי וחומרת עבירות הסמים המפורטות בכתב האישום ביחס לעורר, מידת ואופי מעורבותו של העורר בעבירות הללו מלמדת על מסוכנות שניתן לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר הולמת הכוללת רכיב של פיקוח אלקטרוני. כמו כן, סבורני כי יש מקום להתרשמות נוספת, פרטנית ויסודית, של שירות המבחן עם המפקחים שהוצעו. זאת במיוחד לאור העובדה שקיים הסבר מתקבל על הדעת למידת היכרותם המוגבלת עם אורחות חייו של העורר – עובדה העשויה להחליש בצורה ממשית את החשש כי לא ידעו לפקח עליו בצורה אפקטיבית.

לאור האמור, הגעתי למסקנה שיש מקום לקבל את הערר ולבטל את ההחלטה בדבר מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. חלף זאת, מתבקש שירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו של העורר, אשר יבחן את האפשרות להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום שהוצע, וכן באופן פרטני – את כל אחד מהמפקחים שנבחנו בעבר, ומפקחים נוספים, ככל שיוצעו. לאחר שיתקבל התסקיר המשלים, יובא עניינו של העורר לפני בית המשפט קמא, אשר יקבל החלטה חוזרת בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתה יבדוק בשנית האם ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות החלופה המוצעת, בשים לב למפורט לעיל.

שירות המבחן מתבקש להכין את התסקיר המשלים בעניינו של העורר עד ליום ה', 14.12.2023. מנהלת הפיקוח האלקטרוני מתבקשת לבחון אפשרות לקיים איזוק אלקטרוני במקום מעצר הבית המוצע.