בש"פ 827/19 מדינת ישראל נ. שמואל זכריה

1.

זוהי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 8.2.2019 בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ 16375-05-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

ביום 8.5.2018 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )

בצירוף סעיף 25 לחוק. מכתב האישום עולה, בתמצית, כי ביום 1.5.2018 ניגש המשיב לפקידה בסניף דואר בירושלים והציג לה פתק שעליו כתוב "תביאי את הכסף. זה שוד". הפקידה זעקה לעזרה, ובתגובה נמלט המשיב בריצה מהמקום. כחצי שעה לאחר מכן זיהה שוטר את המשיב כשהוא מנסה להסתתר בין השיחים. לאחר דין ודברים בין השניים, שבמהלכם רמז המשיב כי הוא עלול להזיק לעצמו ואף איים כי ישליך אבן על השוטר אם יתקרב אליו, הוא נעצר, ובתשעת החודשים שחלפו מאז הוא עודנו נתון במעצר מאחורי סורג ובריח.

3.

ביום 13.5.2018, לאחר שבא כוחו של המשיב הסכים באופן חלקי לקיומן של ראיות לכאורה, קבע בית המשפט המחוזי כי מהמשיב נשקפת מסוכנות הנלמדת מעברו הפלילי הנרחב, אשר בגינו אף ריצה עונשי מאסר בפועל במשך שנים רבות.

על כן, כך נקבע, קיימות בעניינו עילות מעצר. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה על מתן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב שיבחן אפשרות של חלופת מעצר ודרכי טיפול. מאז, הגיש שירות המבחן מספר תסקירים בעניינו של המשיב וכן הוגשו דיווחים ביחס אליו מטעם השירות הסוציאלי במעצר. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה מאוד להישנות של התנהגות עוברת חוק מצד המשיב וכי הוא זקוק לטיפול ייעודי אינטנסיבי בקהילה סגורה לטיפול בהתמכרויות. בהמשך לכך, המשיב נשלח פעמיים לראיון קבלה לקהילה סגורה לטיפול בהתמכרויות, אך בשתי הפעמים הוא נמצא לא מתאים למסגרת בשל חוסר אמינות, הפעלת מניפולציות וחוסר הבנה של המסגרת ולכן לא התקבל. המשיב אף סירב להשתלב בטיפול במהלך מעצרו בבימ"ר הדרים בפרויקט "צעד ראשון" המיועד לאוכלוסיית העצורים הסובלים מבעיה של התמכרויות.

4.

ביום 19.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את ניסיון השוד שבו הוא נאשם, וכי קמה בעניינו עילת מעצר של מסוכנות שרמתה גבוהה מאוד. עוד נקבע כי המשיב אינו אמין ולפיכך לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר שאותה הגדיר "רגילה". בנסיבות אלה, ונוכח סירובה של המסגרת שנבחנה לקבל את המשיב לשעריה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.

ביום 4.2.2019 נערך דיון בבקשה בפני. מהמידע שנמסר במהלכו עולה כי

המשיב היה מיוצג בעבר על-ידי הסניגוריה הציבורית, מספר פעמים, אך בהמשך ייצוג זה הופסק על רקע רצונו לייצג את עצמו. ביום 3.2.3019 הורה בית המשפט המחוזי (השופט העמית י' צבן ) על חזרת הסניגוריה הציבורית לייצוג, ואולם יצוין כי במהלך הדיון שנערך בפני המשיב ייצג את עצמו. מכל מקום, ברור כי ניהולו של התיק העיקרי נתקל בקשיים, ושני הצדדים תולים זה בזה את האחריות לכך.

6.

יצוין כי במהלך הדיון בבקשה המדינה הוסיפה ועדכנה כי בשלב זה קבוע מועד נוסף להמשך בירור התיק העיקרי ביום 26.2.2019, וכי מנקודת מבטה יהיה די בו להשלמתו.

7.

בנסיבות המיוחדות של הליך זה, ובהתחשב בנתוניו של המשיב שנקבע כי נשקפת ממנו מסוכנות וכי לא נמצאה כל חלופת מעצר הולמת בעניינו, אני סבורה כי אין מוצא בעת הזו מהארכת מעצרו. עם זאת, מצאתי קושי בכך שהמשיב מוחזק במעצר זה תשעה חודשים לצורך ניהול הליך שעל פניו אינו מורכב באופן מיוחד, אף אם האחריות לכך רובצת גם לפתחו במידה לא מבוטלת. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהמשיב לא יוצג בהליך זה אך אפשר שיהיה מיוצג בהמשך לנוכח החלטתו העדכנית של בית המשפט המחוזי, וכן בהתחשב בהערכה הנוכחית לגבי הזמן שיידרש להשלמת ההליך, סברתי כי נכון יהיה בשלב זה להאריך את מעצרו ב-45 יום בלבד.

8.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 8.2.2019 ב-45 ימים או עד מתן פסק הדין בת"פ 16375-05-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.