בש"פ 8270/01 מדינת ישראל נ. חאלד אבו-עאנם

המשיבים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע (סחר בסמים), סחר בסמים והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. המשיב 1 הואשם גם בהחזקת שטר מזוייף. המשיב 2 הואשם גם בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, כאשר נהג בצורה מסוכנות ותוך אי ציות לחוקי התעבורה במנוסתו ברכב המילוט.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) קבע, כי קיימות ראיות הקושרות את המשיבים לעבירה של סחר בסמים המקימה מעצם טיבה על פי החוק עילת מעצר. עם זאת הורה הוא לשחרר את שני המשיבים לחלופת מעצר, בתנאים שנקבעו על-ידו. על כך עוררת המדינה בטענה כי שחרורם של המשיבים כאמור נוגד את המדיניות הנקוטה בידי בית משפט זה לעניין מעצר עד תום ההליכים למי שמעורב בסחר בסמים ויש בה כדי לסכן את שלום הציבור.

ב"כ המבקשת ציינה כי בחומר הראיות קיימת אינדיקציה שהמשיב 1 התעסק לא רק בקנבוס אלא בסמים קשים יותר. בכך לא הואשם. הסניגור, עו"ד זילברשטיין, כמו סניגורו של משיב 2, עו"ד בטיטו, אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה.

לגבי המשיב 1 טוען סניגורו כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא באשר הוא שקל נכונה את נסיבות העבירה בה מדובר, בקנבוס שאיננו סם קשה, את הנסיבות האישיות של המשיב , ובמיוחד היעדר הרשעות קודמות ורישומים פליליים. הוצג לפני אישור של מעבידו לפיו עובד משיב 1 במפעל כ12- שנה כעובד יצור אחראי ומסור, שעות רבות בכל יום וללא חיסורים.

המשיב 1 הוא בן 33 ועד לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ניהל חיים נורמטיבים, בהיותו נשוי ואב לילדים ועובד במקום עבודה קבוע. במצב דברים זה, לא נראה לי שיש מקום לשנות את החלטתו של בית משפט קמא שהורה על השחרור בתנאים לאחר ששוכנע כי עברו הנקי וחלופת המעצר שקבע מספיקים להסרת החשש לשלום הציבור, פרט להגדלת סכום ההפקדה במזומן מ20,000- ש"ח ל50,000- ש"ח. אכן, לא בכל מקרה בו מדובר בסם מסוג קנבוס יש לראות בכך נסיבה לשחרור הנאשם בתנאים, אלא יכול שתהא בכך נסיבה אותה ניתן, בנסיבות המתאימות, לשקול לקולא לעניין מעצר, ובלבד שתמצא חלופה מתאימה שתשיג את תכלית המעצר.

אשר למשיב 2, מצד אחד חלקו בביצוע העבירות קטן מחלקו של המשיב 1 - כך לטענת סניגורו, לעומת זאת יש לו הרשעה קודמת בעבירות הקשורות בכלי רכב. בשקלול כל הנסיבות לגביו נראה שגם בעניינו אין להתערב בהחלטתו של השופט קמא וניתן להשיג את תכלית המעצר על ידי חלופה. כל זאת בכפוף לשינוי הסכום להפקדה במזומן אותו אני מעמידה על 50,000 ש"ח במקום 20,000 ש"ח.

הוחלט לדחות את הערר לגבי שני המשיבים, בכפוף להגדלת סכום הפיקדון במזומן או בערבות בנקאית מ20,000- ש"ח ל50,000- ש"ח לכל אחד מהם.