בש"פ 828/02 מרואן בן עלי זועבי נ. מדינת ישראל

1.לבית משפט השלום בנצרת הוגש כתב אישום בו הואשם העורר בשבע עבירות של סחר בסמים מסוכנים. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, וכבוד הנשיא כתילי הורה על מעצרו. על כך הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בנצרת; הערר נדחה על ידי כבוד השופט הווארי. על החלטה זו הדוחה את הערר הוגש הערר שלפני.

עיון בחומר החקירה מעלה כי בצדק קבעו הערכאות שקדמו לי, כי יש ראיות לכאורה נגד העורר. רוכשי סם שונים נתנו בעורר סימנים כמו מספר הפלאפון שלו או קעקועים הבולטים על גופו. רוכשת אחת זיהתה אותו במסדר זיהוי תמונות, אחרי שלכאורה סירב העורר לעמוד למסדר זיהוי חי. בשלב זה של הדברים, אין מקום לקבל את טענת העורר, המנוגדת לגרסת העדה, לפיה הוא הסכים למסדר זיהוי חי. דברי העדים רוכשי הסמים גם תואמים לכאורה את תיאור הרכב בו השתמש העורר.

2.משנמצא לנו שיש ראיות לכאורה להוכחת האישומים ובהם גם אישום במכירות הירואין, שוב אין הצדקה לשחרר את העורר בערובה. העורר לכאורה מחטיא את הציבור ואין מקום לשחררו בחלופת מעצר.

3. הערר נדחה.