פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8280/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
פבל פרפיונוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בחיפה בתיק עמ"ת 60468-10-10 מיום 4.11.2010 שניתנה על ידי כבוד השופט כמאל
סעב
תאריך הישיבה:
ט' בכסלו, תשע"א
(16.11.2010)
בשם העורר:
עו"ד גלידר איגור
בשם המשיבה:
אין התייצבות
החלטה
ערר על החלטתו של בית משפט המחוזי בחיפה (השופט כ' סעב) מיום 4.11.2010 שהותירה על כנה את החלטת בית משפט השלום בקריות (השופט מ' ארגמן) מיום 11.10.2010 לפיה הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.
כתב האישום
1.
ביום 18.9.2010 הוגש כנגד העורר (הוא הנאשם 3), וכנגד שניים אחרים כתב אישום. כתב האישום מייחס לעורר עבירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ; עבירת ניסיון למסחר והספקת סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 וכן סעיף 25 לחוק העונשין.
2.
לפי המתואר בכתב האישום ביחס לעורר, ביום 23.8.2010 קשרו הנאשם 2 והעורר קשר לסחור בסם מסוכן, בכך שהנאשם 2 הורה לעורר בשיחת טלפון לספק סם מסוכן לאדם שזהותו לא ידועה למשיבה בתמורה לכסף. באותו היום סיכם הנאשם 2 גם עם אדם בשם אבירן לאלזה (להלן: אבירן ) למכור לו סם מסוכן. הוא הורה לאבירן להגיע לביתו של העורר ולקבל ממנו את הסם המסוכן, ולאחר מכן התקשר לעורר והורה לו לספק לאבירן את הסם. בהמשך, ביטל אבירן את העסקה. ביום 25.8.2010 קשרו הנאשם 2 והעורר קשר נוסף לסחור בסם מסוכן בכך שהנאשם 2 הורה לעורר לספק לאדם, שזהותו אינה ידועה למשיבה, סם מסוכן. בנוסף, כתב האישום מייחס לנאשם 1 ולנאשם 2 החזקת סם מסוכן מסוג חשיש וסם מסוכן מסוג מריחואנה.
הליכי המעצר בעניינו של העורר
3.
עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. ביום 11.10.2010 קיבל בית משפט השלום את הבקשה, והורה על מעצר העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע בהחלטה לקונית ולא מנומקת כי כנגד העורר ישנן ראיות לכאורה. כן קמה חזקת מסוכנות, וככלל כאשר עסקינן בעבירות שעניינן סחר בסמים מסוכנים הכלל הוא להורות על מעצר עד תום ההליכים. במקרים חריגים, הוסיף בית המשפט, כאשר מוצעת חלופת מעצר רצינית ניתן להעדיפה על פני מעצר ממשי. אולם, בית המשפט קבע שבמקרה זה החלופה שהוצעה אינה יכולה לאיין את מסוכנות העורר ועל כן הורה על מעצרו. העורר הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.
החלטת בית המשפט המחוזי נשוא הערר
4 .
בדיון שהתקיים בערר ביום 4.11.2010 שב העורר וטען כי
לא קיימות ראיות לכאורה בעניינו. בעיקר, כך טען, אין למשיבה ראיות המקשרות בינו לבין מספרי הטלפון לגביהם קיימות ראיות למעורבות בעבירות של סחר בסמים. בנוסף, טען כי לא בוצעו מסדרי זיהוי וכי אף אחד מהנחקרים לא קשר את העורר לעבירות הנטענות. כן ציין כי השיחות המוקלטות מדברות על "מכבי חיפה" ועל "קוביות" ואין אזכור של סמים כלל. עוד טען העורר שיש להבחין בינו לבין הנאשמים 1 ו-2 שכן שניהם נתפסו ונעצרו לאחר מעקב משטרתי בתוך רכב כשהם מחזיקים שני קילו של סמים, ואילו העורר לא היה עימם. נטען גם כי שגה בית משפט השלום בדחיית חלופת המעצר שהוצעה, שכן מדובר בסבו וסבתו של העורר אשר כבר שימשו כחלופה לפני כשנתיים, והוכיחו את עצמם כחלופה רצינית. המשיבה מצידה טענה שקיימות ראיות לכאורה, והפנתה לשיחות מוקלטות, דו"חות שוטרים והודעות הנאשמים בפרשה.
5.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע גם בית המשפט המחוזי כי אכן קיימות בתיק ראיות לכאורה. ראשית, כך ציין, תיק החקירה כולל האזנה ממושכת למכשיר הטלפון של הנאשם 2 (חיים אהרון). במהלך ההאזנות נקלטו השיחות נשוא כתב האישום. כך, ביום 23.8.2010 נקלטה שיחה בין הנאשם 2 לעורר, שכינויו בשיחה היה "פחה" וזיהויו, כך קבע, נעשה לפי מספר טלפון. הנאשם 2 שואל את "פחה" "כמה בערך הוא 'חתך' בכסף ... פחה משיב שהוא מדבר על גרם". בשיחה מאותו יום בין הנאשם 2 לאבירן, הנאשם 2 מסר לאבירן מספר טלפון תוך שהוא מסביר שמדובר ב"פחה" ואמר לאבירן שיסביר ל"פחה" שהוא אח של ינאי. בשיחת טלפון נוספת הנאשם 2 אמר ל"פחה" שאח של ינאי אמור להתקשר אליו ו"מבקש שיחתוך 'לו' עשרים דולר פס באמצע כמו שאמר לו ... חיים [נאשם 2 – מ.נ] אומר לפחה לחתוך את ההיא באמצע ושישים על המשקל חמש עשרה, לתת 'לו' קובייה ו'הוא' ייתן לפחה מאתיים שקל". בשיחה מאוחרת יותר שנקלטה "אבירן מבקש שחיים [נאשם 2 – מ.נ] יבטל לו את הדבר הזה, מכיוון שקפצו עליהם עכשיו. חיים שואל אם קפצו עליהם באזור שלו או באזור שלהם". בנוסף לשיחות אלו, הנאשם 2 אישר בהודעתו במשטרה כי הוא מכיר את העורר כחבר ושהוא משוחח עימו בטלפון מדי פעם. עוד אישר שביום 23.8.2010 דיבר בטלפון עם "פאשה". כן קיים מזכר משטרתי לפיו הנאשם 2 מסר כי שמו של "פאשה" הוא פבל (שמו הפרטי של העורר) ומסר את מספר הטלפון שלו – וזהו מספר הטלפון שמופיע במחקרי התקשורת. לצד ראיות אלה, ישנה הודעתו של אבירן לפיה נוהלו שיחות בינו לבין הנאשם 2, וכי הנאשם 2 הפנה אותו ל"פחה" שיספק לו את הסם ונתן לו את מספר הטלפון שלו, שהיה זהה לזה שמופיע במזכר. בהתחשב באמור לעיל, קבע בית המשפט שקיימות ראיות לכאורה.
6.
בית המשפט הוסיף וציין כי אין מחלוקת שהעבירות המיוחסות לעורר מקימות עילת מעצר סטאטוטורית. לכן, הכלל הוא שיש להורות על מעצר עד תום ההליכים, אלא אם תוצע חלופה ראויה ורצינית. בית המשפט קבע כי העורר לא הציע חלופה כזו ולא הראה שבעניינו קיימות נסיבות חריגות שיש בהן כדי להביא לסטייה מההלכה לפיה דינם של סוחרי סמים להיעצר עד תום ההליך המשפטי. לחובתו של העורר גם הרשעה קודמת בשלוש עבירות של התפרצות לדירה ועבירה של שיבוש הליכי משפט, שבגינן ריצה שישה עשר חודשי מאסר, שהסתיימו רק לאחרונה. בהתחשב באמור לעיל, דחה בית המשפט קמא את הערר. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.
הערר הנוכחי
7.
העורר שב וחזר על טענתו לפיה עניינו שונה מעניינם של הנאשמים 1 ו-2, שכן הם נתפסו ברכב כשברשותם סמים, ואילו העורר עצמו לא היה יחד עימם. בא כוח העורר חזר וטען כי שגה בית משפט קמא בקובעו שקיימות ראיות לכאורה. שהרי, התיק מבוסס ברובו על הקלטות השיחות, אך לא נעשו מסדרי קול או פעולות זיהוי קול. טענתו המרכזית היא כי אין כל ראיה המקשרת בין העורר לבין מספרי הטלפון שבידי המשיבה. המשיבה אף הסתמכה על שיחות הטלפון בין הנאשם 2 לבין אדם בשם "פאשה", "פחה" או "פבל", אך אין כל ראיה המקשרת בין העורר, פבל פרפיונוב, לבין אדם זה. העורר שב גם על טענתו לפיה בכל מקרה השיחות אינן מזכירות סמים כלל. עוד טען לגבי העסקה שלא יצאה אל הפועל כי מבחינת העורר אין המדובר בנסיון. אף אם נניח כי אכן מדובר לכאורה בעורר, דבר שהוא כופר בו, מדובר לכאורה רק בקשר. העורר הוסיף וטען שלא קמה חזקת מסוכנות, שכן היא מתגבשת רק במקרה של החזקת סם מעל לכמות המוגדרת כ"החזקה עצמית". ואילו, במקרה דנן, מואשם העורר בניסיון לסחר בסם מסוג מריחואנה בכמות לא מוגדרת. בנוסף, הפסיקה הבחינה בין סוגי הסם והכמויות שהוחזקו לעניין ההכרעה בשאלת מעצר עד תום ההליכים. על כן, יש להתחשב בכך שהעורר מואשם בהחזקת סם, שהינו פחות קשה ביחס לשאר הסמים המוגדרים כמסוכנים. לבסוף טען העורר כי שגה בית המשפט קמא בדחייתו את חלופת המעצר המוצעת, שכן, מדובר בסבו וסבתו אשר הוכיחו את עצמם כחלופה רצינית, וגם העורר עצמו מעולם לא הפר תנאי מעצר בית. העורר בן 22 בלבד ולו רק הרשעה אחת בעברו. על כל פנים, היה על בית משפט קמא להורות על הגשת תסקיר מבחן בעניינו. לאור האמור לעיל, ביקש העורר לבטל את החלטתו של בית המשפט קמא ולהורות על שחרורו לחלופה. או, לכל הפחות, להורות על הגשת תסקיר.
8.
המשיבה לא התייצבה לדיון בשל שביתת הפרקליטות.
דיון והכרעה
9.
שתי הערכאות שקדמו לי קבעו שיש ראיות לכאורה, והסניגור קורא תגר על ההחלטה. טענתו המרכזית היא כי אין זיהוי של העורר כצד לשיחות הטלפון. לטענתו השאלה היא האם, בעובדה שבשיחות הטלפון מופיעים אזכורים של "פאשה" "פחה" ו"פאבל" הנה מספקת כדי לקבוע שמדובר בעורר ששמו המלא הוא פבל פרפיונוב.
עיינתי אף אני בחומר הראיות אותו נטלתי מן הסניגור ואני סבורה כי הערכאות שקדמו לי צדקו במסקנתן כי יש ראיות לכאורה נגד העורר. די לכאורה, בעובדות הבאות: העד אבירן מעיד כי חיים הפנה אותו לבחור בשם "פחה" לצורך קניית הסם. חיים נתן לו את מספר טלפון של "פחה". בסופו של דבר לא הגיע אבירן ל"פחה". כשנעצר חיים הוא נשאל למי הוא רוצה להודיע על מעצרו והוא ביקש כי יתקשרו לחברו בשם "פאשה", ויבקשו ממנו להביא בגדים וסיגריות. חיים אמר בתשובה לשאלה, כך רשום בדו"ח, כי פאשה הוא חבר שלו ומספר הטלפון הנייד שלו הוא בדיוק המספר שחיים גם מסר לאבירן כמספרו של "פחה". החוקר התקשר למספר האמור לשאול אם זה "פאבל" ונענה בחיוב. הוא ביקש מפאבל להביא לחיים סיגריות ובגדים. אציין כאן כי אין בתיק מזכר האם העורר הביא לחיים סיגריות ובגדים, ואולם אצל העורר נתפסה, כשנעצר, תעודת הזהות של חיים. העורר שמר על זכות השתיקה ולא הגיב לשום שאלה.
10.
הסניגור טען וחזר וטען כי בית המשפט המחוזי טעה כשציין שמספר הטלפון הנייד שמסר חיים הוא מספר הטלפון שמופיע במחקרי התקשורת. אכן הסניגור מסר לעיוני את קלסר הראיות שברשותו. בקלסר זה מצאתי כי היתה בקשה למתן צו למחקר תקשורת בעניין המספר האמור, בין השאר בנושא הבעלים של מספר זה, אך לא מצאתי בתיק מענה למחקר תקשורת זה. חוזרת למקומה השאלה האם מי שחיים אהרון דיבר איתו על סמים הוא אכן לכאורה העורר. אני מניחה, כיוון שהפרקליטות לא התייצבה לדיון מחמת שביתת פרקליטים כי אכן אין קישור ישיר בין העורר לבין מספר הטלפון האמור. ואולם – קישור עקיף קיים גם קיים. ראשית – השם הפרטי פאבל שאיננו שם נפוץ בישראל, שנית – אצל העורר נתפסה תעודת הזהות של חיים, שלישית אבירן סיפר בעדותו כי בשיחה בינו לבין חיים שלח אותו האחרון ל"פאחה" בשכונת טרומפלדור. לפי דו"ח הפעולה בעניין מעצרו של העורר הצוות הגיע לעצור את העורר ב"כיכר הצפונית של טרומפלדור". האם מקריות מופלאה?
אכן, אפשר ולכל העניינים הללו יש הסבר אך העורר שמר על זכות השתיקה ולא ענה על אף שאלה שהופנתה אליו. עומדים איפוא הנתונים האמורים ללא הסבר אחר.
11.
על כן תמימת דעים אני עם הערכאות שקדמו לי כי יש ראיות לכאורה. הראיות מצביעות לכאורה על כך שחיים והעורר קשרו קשר לפיו יפנה חיים לעורר לקוחות שירכשו ממנו סמים. הדבר אכן מצביע על מסוכנות שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר.
12.
אני דוחה את הערר.
13.
המזכירות תחזיר לסניגור את תיק החקירה שמסר לעיוני בדואר רשום.
ניתנה היום, י כסלו התשע"א (17.11.2010).
ש ו פ ט ת