החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8283/21 מדינת ישראל נ. עוזיאל מתיתיהו

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, בעבירות ייצור וסחר בסמים שמאומתות בראיות לכאורה. נקבע כי בעבירות סמים כאלה ככלל ייעצר הנאשם עד תום ההליכים, וכי השאלה הרלוונטית לשחרור היא למה כן ולא למה לא. המשיב שמור לו הזכות לבקש עיון חוזר בבית המשפט המחוזי.

העובדות

המשיב מואשם בייצור, הכנה והפקת סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וגניבה בנסיבות מיוחדות, בניהול מעבדת סמים שבה גודלו עציצי קנבוס במשקל משמעותי. כמו כן מואשם בגניבת חשמל. עובדות כתב האישום מאומתות בראיות לכאורה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים?
  2. 2.האם קיימת הצדקה לשחרור המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני בנסיבות של כתב אישום מאומת בסחר בסמים?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם בגיר מאומת בראיות לכאורה וחוסה בצילה של חזקת המסוכנות, השאלה הרלוונטית היא למה כן ולא למה לא לשחררו בתנאים או לפיקוח אלקטרוני

    ״השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • חזקת המסוכנות
  • ראיות לכאורה
  • סחר בסמים
  • פיקוח אלקטרוני
  • עיון חוזר
  • חזקת החפות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8283/21

לפני:

כבוד השופט א' שטיין

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

עוזיאל מתיתיהו

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:

עו"ד ורד חלאווה

בשם המשיב:

עו"ד רותם טובול

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 21.12.2021 או עד למתן פסק דין בת"פ 45044-03-21 בבית המשפט המחוזי ירושלים, לפי המוקדם.

2.

המשיב מואשם בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים, החזקת סמים שלא צריכה עצמית וגניבה בנסיבות מיוחדות. מדובר בניהול מעבדת סמים בה גידל המשיב עציצי קנבוס במשקל משמעותי. כמו כן מואשם המשיב בגניבת חשמל. עובדות כתב האישום מאומתות בראיות לכאורה.

3.

כאשר כתב אישום שהוגש נגד נאשם בגיר מאומת בראיות לכאורה , והנאשם , כדוגמת המשיב דכאן, חוסה בצילה של חזקת המסוכנות, השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא , היא לא " למה לא? ", אלא " למה כן? " (ראו: בש"פ 250/21

מדינת ישראל נ' פרוך , פסקה 19

והאסמכתאות שם) .

4.

כמו כן, כלל גדול הוא

באישומים הקשורים לסחר בסמים ומאומתים כדבעי בראיות לכאורה , כי הנאשם ייעצר עד תום ההליכים זולת אם מדובר בנאשם צעיר שחלקו בעבירה הוא קטן יחסית ואין לו הרשעות קודמות . בהינתן העובדה שמדובר בהארכת מעצר ראשונה לפי סעיף 62

לחוק המעצרים , נקודת האיזון בין זכותו של המשיב לחירות מרבית,

בעודו נהנה מחזקת החפות , לבין צרכי ההליך הפלילי טרם הוסטה לכיוון שחרורו מהמעצר או לכיוון מציאת חלופה למעצרו מאחורי סורג ובריח . איני מקל ראש בנסיבותיו האישיות של המשיב, שאינן פשוטות , בלשון המעטה , ובתקלות שלכאורה אירעו בהתנהלות משפטו . באשר לכל אלו , שמורה למשיב הזכות לבקש מבית המשפט המחוזי לקיים עיון חוזר במעצרו . המסגרת הנוכחית

אינה נועדה לכך .

5.

אשר על כן אני מקבל את בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב כמבוקש על ידה .

ניתנה

היום, ה' בטבת התשפ"ב (9.12.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר נאשם בגיר מאומת בראיות לכאורה וחוסה בצילה של חזקת המסוכנות, השאלה הרלוונטית היא למה כן ולא למה לא לשחררו בתנאים או לפיקוח אלקטרוני