בש"פ 8291/98 יעקב אלחרר נ. מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ע' דוויק) לעצור את העוררים (להלן: הנאשמים) עד תום ההליכים בתיק הפלילי שהוגש נגדם בשל עבירות סמים.

2.ראוי שאביא כל העובדות בכתב האישום כלשונן לצורך המשך הדיון:

"א.

העובדות

1.במהלך חודש נובמבר 1998 קשרו עופר אלבז (להלן - "עופר"), עירית בננו (להלן - עירית) וציפורה פרץ (להלן - "ציפי") קשר ליבא סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן - "הסם") לארץ.

2.במהלך חודש נובמבר 1998 או בתחילת דצמבר 1998 במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, קשרו הנאשמים קשר יחד עם עופר לפיו לכשיגיע הסם ארצה יאספוהו מעם מי שיביאו.

3.בהמשך לקשר ולצורך ביצוע היבוא כאמור לארץ, נסעו עופר וציפי לונצואלה, שם הוטמנו בתוך מזוודה תשע קופסאות שימורי פירות בהן הוחבאו 8.2577 ק"ג של הסם.

4.בתאריך 3.12.98, בשעה 1:00 או בסמוך לכך, הגיעה ציפי בטיסה מפריז, לשדה התעופה בן גוריון, כשברשותה המזוודה בתוכה הסם.

5.ציפי עוכבה לבדיקה, בה נפתחה המזוודה ונמצאו בה הסמים כמפורט לעיל. מייד לאחר מכן, נעצרה ציפי על-ידי שוטרי משטרת ישראל.

6.בהתאם לקשר ובהתאם להנחיותיו של עופר, היתה אמורה עירית לאסוף את ציפי בשדה התעופה, ליסוע עימה לבית מלון בתל-אביב ושם להמתין לבואו של פלוני שיאסוף את הסם.

7.בהתאם לקשר הגיעה עירית לשדה התעופה שם נעצרה על-ידי שוטרי משטרת ישראל.

8.בהנחיית השוטרים, שוכנו ציפי ועירית במלון "טל" בתל-אביב.

9.במהלך אותו יום התקשר עופר על עירית ומסר לה כי אל בית המלון יגיעו שני בחורים ברכב מסוג "אפלאוז", בו נסעו עירית ועופר יחד לפני כן, והם שיאספו את הסם.

10.בהמשך, התקשר שוב עופר לעירית ומסר לה כי שני הבחורים מחכים לה ליד בית המלון ברכב האפלאוז.

11.בהתאם לקשר ולהנחיית עופר, הגיעו הנאשמים ברכב מסוג דייהטסו אפלאוז, מ.ר 791-07-50, שנת יצור 1993, בצבע ירוק מטאלי (להלן - "הרכב"), וחנו ליד המלון בכדי לאסוף את הסמים.

12.על-פי הנחיית המשטרה, ירדה עירית מחדר בית המלון אל הרכב וביקשה מהנאשם 2 שנהג ברכב כי יפתח את החלון שלצידו. משפתח הנאשם 2 את החלון שאלה אותו עירית "מי שלח אותך" והנאשם 2 ענה לה: "עופר שלח אותי".

13.לאחר דין ודברים בו, בהתאם להנחיית המשטרה, ביקשה עירית מהנאשמים כי אחד מהם יתלווה אליה לחדר בית המלון משם יקח את הסם, יצא הנאשם 1 מהרכב ועלה עם עירית לעבר חדר בית המלון.

14.בהמשך, בהתאם להנחיית המשטרה, ביקשה עירית מהנאשם 1 שייכנס לחדר אך הוא סירב ולאחר שניות מספר ברח מן המקום, נתפס ונעצר על-ידי שוטרים מייד לאחר מכן. בסמוך לכך, נעצר גם הנאשם 2, שישב ברכב.

15.במעשיהם המתוארים לעיל ייבאו הנאשמים לישראל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 8.2577 ק"ג".

3.באי-כוח הנאשמים טוענים כי רוב העובדות מתבססות על השערות גרידא וכי אין לתביעה כל ראיות, פרט לעובדה שהנאשמים נתבקשו על-ידי עופר לקבל "משהו" וכי הלכו לבית המלון, אך לא ביצעו, למעשה, כל פעולה שהיא. מה עוד שאותו עופר אינו כאן ולא מסר הודעה ואינו יכול להעיד.

באי-כוח הנאשמים טוענים עוד שהנאשמים אכן לא מסרו גירסה לשם מה הגיעו למלון טל וכי מדובר בנושא שאינם יכולים להעלותו, אך זכותם לשמור על שתיקה ונטל ההוכחה על התביעה.

4.באת-כוח המדינה מסתמכת, בין היתר, על שיחות טלפוניות שהיו בין הנאשמים לעופר, על נסיעתם של הנאשמים למלון, מקום הימצאן של הבלדריות, על שתיקתם ועל השיחה ברכב מסוג "אפלאוז", אותו סוג רכב שיש לעופר, בין הנאשמים לבין עירית, הבלדרית, בקטע שלהלן (עמ' 15 לתמליל):

11 עירית:

תפתח לי את החלון, מי אתה?

12 בן חמו: עופר שלח אותי.

13 עירית: עם מי הגעת?

14 בן חמו: עופר שלח אותי.

15 עירית: כן? לא אני צריכה רק אחד הבחורים שיעלה, כי הדברים

16 במלון.

17 בן-חמו: (לא ברור).

18 עירית: אין, אני לא יכולה להוריד, תשמע, (לא ברור), אני מפחדת,

19 חברה שלי לבד בחדר ואין לך מה לדאוג, השטח פה נקי

20?? : (לא ברור)

21 עירית: תשמע, אני צריכה אחד שיעלה לקחת את זה, אני לא לוקחת

22 את זה עליי, אני לא מורידה את זה למטה. חברה, אני

23 דיברתי הרגע הרגע עם עופר, תעשו לי טובה, אני עברתי יום

24 בן חמו: אבל זה לא פה

25 עירית: אני הבאתי את זה, אני עכשיו דיברתי עם עופר, אני נסעתי

26 ללוד והבאתי את זה לכאן, כי עופר ביקש, אחד ממכם אני..

27 חברה אני בחורה, ותהיו פיירים, אני עשיתי ימבה סיכון עכשיו

28??? : (לא ברור)

29 עירית: נו, יאללה בו. תשמע תשמע, תשמע,, תשמע, (לא ברור)

5.עוד מסתמכת התביעה על שיחת טלפון בין עופר לציפורה הבלדרית (לאחר שהיא ועירית, שפעלה יחד אתה, שיתפו פעולה עם המשטרה משצפורה נתפסה עם הסם בשדה התעופה), בה אומר עופר שיבואו שני בחורים "עם אוטו שהייתי נוסע עליו" ואז הוא גם שומע מפי ציפורה כי "הבשמים" בידה במלון.

לא די בשיחה זו, אלא שהנאשמים אכן הגיעו ברכב מסוג זה של עופר.

6.לטענת באי-כוח הנאשמים, בית המשפט שידון בעניין הנאשמים לא רק שלא יוכל לקבוע עובדות מספיקות להרשעה מעבר לכל ספק, אלא הוא יתקשה בכלל לקבוע עובדות המקשרות בין אותן עובדות בודדות שניתן להוכיחן, ודי בכך שהנאשמים לא קיבלו את הסם ואין יודעים לשם מה באו למלון.

לטענתם מדובר בפסיפס עובדות שלא ניתן להרכיבו.

באי-כוח הנאשמים ביקשו להתייחס לבש"פ 4598/97 מדינת ישראל נ' אלחורטי ; בש"פ 3442/97 גוזלן נ' מדינת ישראל ; בש"פ 4587/96 עודה נ' מדינת ישראל ; בש"פ 4669/92 מיכאשווילי נ' מדינת ישראל ; בש"פ 7636/97 מדינת ישראל נ' שורפי ואח'

ובש"פ 1075/96 מדינת ישראל נ' פלדון ואח' .

7.באת-כוח המדינה טוענת כי די בחומר שבידי התביעה כדי לקשר בין כל העובדות ולהביא להרשעתם של הנאשמים ביבוא סם מסוכן, בצוות עם עופר, בפרשה כפי שהובאה בכתב האישום.

המדינה ביקשה להתייחס לבש"פ 2093/96 חנוכה נ' מדינת ישראל ; בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל ואח' ; בש"פ 2395/98 מרקוביץ נ' מדינת ישראל ובש"פ 6039/97 מדינת ישראל נ' מוניר ואח' .

8.לא נראית לי טענת באי-כוח הנאשמים כאילו אין די הוכחות לכאורה ואני מדגיש: לכאורה המסבכות את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם. די לעתים בראיות מספיקות לחלק מהעובדות בצרוף ראיות נסיבתיות, אשר על פי ההגיון והשכל הישר מצטרפות יחדיו ויוצרות את הפסיפס הנטען, כשבבסיס עומדת ההערה בדבר חוסר אפשרות הגיונית, אף כי לא בודאות, כי לא מדובר בצרוף מקרי בלבד בעניין העומד לפני בית המשפט. המצב במקרה שלפנינו אכן מהווה דוגמא טובה לכך.

די בשלב זה בהוכחות לכאורה כאמור לעיל.

באשר לכך שאין הכרח בקביעות ודאיות ראו ע"פ 401/72 ויטפילד נ' מדינת ישראל , פ"ד כח(1) 813, בעמ' 822, וראו שם דברי הלורד קולריג' (בעמ' 822-823):

"החוק אינו דורש שנפעל תמיד על סמך ודאות בלבד...".

אפשר, כמובן, שבית משפט שידון בעניין יראה את השתלשלות העניינים אחרת ולא יסתפק בראיות המובאות לפניו בצרוף הנסיבות.

9.אשר לבקשת באי-כוח הנאשמים בדבר חלופה למעצר על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו1996-, קבע בית משפט קמא כי בנסיבות המקרה אין מקום לחלופה כזו.

10.אכן מדובר במקרה שלפנינו על מקרה של יבוא סם, במידה לא מבוטלת, בדרך נועזת, המעידה על מסוכנותם של הנאשמים. מה עוד שלשניהם עבר בענייני סמים ומאסר על תנאי תלוי ועומד במועד המיוחס להם בתיק זה.

עבירות של יבוא וסחר בסמים הן עבירות חמורות ומושחתות יש בהן לפגוע באנשים רבים, לפגוע בהם ולאמללם עד סוף ימיהם. על בית המשפט להקשיח את עמדתו ביחס לעבירות אלה.

בנסיבות המקרה אין לסמוך על הנאשמים כי לא יפעלו בענייני סמים בכל דרך חלופית למעצר.

11. הערר נדחה.

12.המזכירות תודיע לבאי-כוח הצדדים על מתן ההחלטה ותשלח להם החלטה זו, כבקשתם.