בש"פ 8297/98 שלום עזריה נ. מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט קמא מיום 9.12.98 לעצור את העורר (להלן: "הנאשם") עד תום ההליכים באשר לעבירות המיוחסות לנאשם בתקיפת אשתו, פעמיים.

2.הדיון לפניי נמשך בשתי ישיבות באשר בתחילה היה צורך לקבל תסקיר מעצר.

התסקיר התקבל וכן הגישה באת-כוח הנאשם מסמכים מבית החולים באשר למחלת הנאשם ובאת-כוח המשיבה הגישה גיליון הרשעות קודמות.

על פי המסמכים הרפואיים עבר הנאשם צינתור ועל פיהם נקבע כי הנאשם סובל ממחלה כלילית, אך אין צורך בניתוח אלא בטיפול תרופתי.

3.לכאורה לא היה מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא שכן מדובר גם בתקיפה קודמת של הנאשם נגד אשתו, אלא שהתפתחות הדברים וטענות באי-כוח הצדדים מביאים למסקנה אחרת.

4.על פי התסקיר שהוגש על-ידי קצינת המבחן, ראוי לבדוק אפשרות להעבירו, במקום מעצר, ל"בית נועם" שהינו הוסטל לגברים מכים כי מקום זה היא מסגרת ההולמת את מצבו. מדובר במעון פתוח ולא נעול.

באת-כוח המדינה גם היא סברה שמדובר במקום מתאים.

אולם קצינת המבחן, גב' אטקס, בעת הדיון, ציינה כפי שגם ציינה קצינת המבחן יעל יגור כי יש צורך בבדיקת האפשרות כשלושה שבועות.

לעומת זאת לא נטתה באת כוחו של הנאשם להסדר זה שיש בו לדעתה ולדעת העורר סטיגמה של היותו גבר מכה והעדיפה מעצר בית מלא בבית אחותו, אך לבסוף הסכימה כי אם המעון יקבלו - לאחר בדיקה - יעבור הנאשם לשם אף שהמעון אינו מעון נעול.

לזאת התנגדה באת-כוח המדינה אף שמדובר במעצר בית מלא לעומת היות המעון מעון פתוח.

5.לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טענות באי-כוח הצדדים אני מחליט כדלקמן:

1.עניינו של הנאשם מוחזר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כדי שיקבע את תנאי השחרור בערובה במעצר בית מלא בבית אחותו של הנאשם בצרוף ערבויות מתאימות של האחות או אחרים אשר יתחייבו לשמור על אי-צאתו של הנאשם מהבית ועל הודעה מיידית למשטרה אם הנאשם יפר את התחייבותו זו.

לאחר שיסודרו כל הערבויות המתאימות לשביעות רצון השופט בבית המשפט המחוזי - ישוחרר העורר למעצר בית מלא.

2.בד בבד עם האמור לעיל תיבדק על-ידי קצינת המבחן האפשרות לקבלו למעון "בית נועם" ואם הדבר יוסדר יעבור הנאשם לשם.

הפרקליטות תודיע על כך לבית המשפט המחוזי ויקבעו הסידורים להעברה כאמור.

ההחלטה תישלח לבאי-כוח הצדדים.