בש"פ 830-24 בש"פ 830-24

1.לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

2.הרקע לבקשה פורט בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 29.10.2023 (בש"פ 7570/23), ואין צורך לחזור על הדברים. אציין אך בתמצית כי נגד המשיב הוגשו לבית המשפט המחוזי כתב אישום המייחס לו שתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות. כחודש לאחר הגשתו של כתב האישום הראשון, הוגש נגדו כתב אישום נוסף המייחס לו, ולשני נאשמים נוספים, שורת עבירות שבוצעו במסגרת תכנית להוצאת כספים במרמה מחשבונותיהם של אלפי לקוחות בנקים.

3.מסוכנותו של המשיב ברורה. המשיב ביצע שתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות, בשעה שמתנהל נגדו הליך פלילי אחר, ותוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו בעניינו באותו הליך. למשיב הרשעות קודמות במגוון עבירות אלימות, רכוש ומרמה, לרבות שורת עבירות של הפרת הוראה חוקית. תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו מלמד כי למשיב "עמדות מקלות בכל הקשור למעבר על חוק" והוא אינו מורתע מהליכים פליליים או סנקציות עונשיות שהוטלו עליו. בנסיבות אלה, יש ממש בטענת המבקשת כי עברו של המשיב מקשה על מתן האמון הנדרש במשיב לצורך שחרורו לחלופת מעצר.

4.קצב ניהול ההליך אכן אינו משביע רצון. זה התעכב עת ארוכה לצורך הסדרת ייצוגו של המשיב, ובהמשך בשל הליך גישור שהתנהל בין הצדדים. בשלב זה קבועים שלושה דיוני הוכחות, כולם בתקופת הארכת המעצר המבוקשת, ויש לקוות שיהיה באלה כדי לקדם באופן ממשי את בירור האישומים. מכל מקום, טרם הגיעה העת לבחון את שחרורו של המשיב לחלופה. אעיר במאמר מוסגר, כי במסגרת הדיון שהתקיים לפניי התברר כי בינתיים הורשע המשיב בהליך הפלילי האחר והוטלו עליו שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל, אותם ריצה בתקופת מעצרו. אולי יש בעובדה זו יש כדי להקהות במקצת את הימשכות מעצרו.

5.אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 3.2.2024 או עד למתן פסק דין בת"פ 11667-02-23 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.