בש"פ 8320/16 בש"פ 8320/16

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מ"ת 7184-01-15 כב' השופטת ע' כהן ) לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצר בית חלקי וביטול האזוק האלקטרוני בו הוא נתון.

1.יצויין כי העורר מצוי במעצר בתנאי של אזוק אלקטרוני 19 חודשים, וזאת בנוסף לשלושה חודשי מעצר מאחורי סורג ובריח. על רקע זאת, נטענו טענות שונות ביחס להוראת החוק הקובעת כי בחלוף תקופה של 18 חודשים חובה על המדינה לפנות לבית המשפט העליון בבקשה להארכת מעצר מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996. המדינה טענה כי הוראה זו לא חלה בעניינו של העורר מאחר ותחולתה אינה רטרואקטיבית. הסניגורית התנגדה לקו זה. הופניתי להחלטות שונות בנידון.

אולם, במסגרת בקשה זו אין צורך להתייחס לשאלה זו הואיל וסבורני כי, בכל מקרה, יש להורות על ביטול האזוק האלקטרוני. לעניין זה יצוין כי העורר, כאמור, מצוי בתנאי שחרור חודשים רבים ולא נשמעה כל טענה על הפרת התנאים. בנוסף, במשך תקופה של מספר חודשים שוחרר העורר בין השעות 7:30-16:00, כאשר היה עליו להיות תחת פיקוח, ואף הותר לו להמצא בחוץ, בלא פיקוח, בין השעות 16:00-18:00. הסנגורית ביקשה להקל בתנאי נוסף לפיו העורר יהיה רשאי לצאת גם לתפילת ערבית בלא ליווי. בקשר לכך סבורני כי לנוכח עמדתי, שתובא בהמשך, בדבר ביטול המשך האזוק האלקטרוני, אין צורך בשלב זה להידרש להקלות נוספות. באשר לתפילת ערבית יצוין כי לנוכח חילוף עונות השנה והזזת השעון לשעון חורף, ניתן להתפלל ערבית במניין אף מוקדם לשעה 18:00 ולכן אין נחוץ להביע עמדה בנוגע לכך, שהרי ממילא העורר רשאי לצאת מביתו בלא פיקוח בין השעות 16:00-18:00, כאמור.

2.נותרה סוגיית האזוק האלקטרוני. נראה כי קשה ליישב דרישה לאזוק אלקטרוני בלילה כאשר הנאשם רשאי לצאת מביתו כמעט בכל שעות היום, לרבות שעתיים בהן הוא רשאי להיות אף בלא פיקוח. יתר על כן, לפי החלטת בית המשפט המחוזי העורר שוחרר למעצר בית לילי בין השעה 18:00 בערב לשעה 7:30 בבוקר למחרת, אף זאת בכפוף לפיקוח אנושי. בהינתן מכלול זה אינני סבור כי יש הצדקה להמשך תקפו של תנאי האזוק האלקטרוני, וזאת לגופו של עניין אף מבלי להידרש לטענות המשפטיות בהן נחלקו הצדדים.

3.סוף דבר, הנני מקבל את הערר במובן זה שתנאי האזוק האלקטרוני בטל.