בש"פ 8321/05 פלוני נ. מדינת ישראל

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופט ג' קרא) מיום 16.8.2005, בה דחה את בקשת העורר לשינוי תנאי חלופת המעצר שנקבעה לו.

2.העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של אינוס אותן ביצע, על פי הנטען, במתלוננת שהיא בתו, בעת שהייתה ילדה ובטרם שמלאו לה עשר שנים. הבקשה שהגישה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב). בהחלטתו מיום 7.3.2005 סקר בית המשפט המחוזי את חומר הראיות וקבע כי קיים קושי ראייתי ממשי בחומר החקירה וכי קושי זה יש בו כדי להשפיע על קביעת מסוכנותו של המשיב. כמו כן עמד בית המשפט המחוזי בהחלטתו על הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירות המיוחסות למערער ועד מועד הגשת התלונה וכתב האישום. בשל כל אלה הורה בית-המשפט על שחרורו של המשיב ממעצר כנגד ערבויות כספיות ואחרות וכן אסר על העורר ליצור קשר עם עדי התביעה או עם המתלוננת. ערר שהגישה המדינה על החלטה זו נתקבל ובית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל), בהחלטתו מיום 3.4.2005, הורה לאחר קבלת תסקיר מעצר, כי העורר ישהה בבית אחיו ובהשגחתו וכן בפיקוח של אדם מבוגר נוסף בעת שתשהה בבית בתו הקטינה של האח. במסגרת תנאי חלופת המעצר אף נתאפשר לעורר לצאת לעבודתו במשך שעות היום. בית המשפט הוסיף וקבע כי "לאחר שתישמע עדות בתו הקטינה של המשיב, יוכל המשיב לשוב ולפנות בעניין חלופת המעצר והיא תישקל בהתאם לנסיבות העדכניות".

3.עדות הבת הקטינה ר' ב' (שאיננה המתלוננת) נשמעה בבית משפט קמא ביום 3.7.2005 ובעקבות כך עתר העורר לעיון חוזר בתנאי החלופה שנקבעו לו וביקש כי יתאפשר לו לשהות באותם תנאים בביתו-שלו ולא בבית אחיו. לצורך מתן החלטה בבקשה זו, ביקש בית משפט קמא (כבוד השופטת ר' לבהר שרון) לקבל את עמדת שירות המבחן. ביום 15.8.2005 נתקבל התסקיר ובית משפט קמא (כבוד השופט ג' קרא) קיים דיון נוסף בבקשה לעיון חוזר. בהסתמכו על האמור בתסקיר בדבר המצוקה הנפשית העמוקה שבה שרויה ר' ב', ונוכח הקושי של שירות המבחן לבוא בהמלצה ברורה בעניין זה, דחה בית משפט קמא את הבקשה לשינוי תנאי החלופה, אך האריך עד לשעה 21:00 את השעות בהן הותר לעורר לשהות בעבודתו.

4.על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בערר מציין העורר כי הקשיים הנפשיים שעימם מתמודדת הבת ר' ב' (שכאמור איננה המתלוננת) אינם קשורים לפרשה נשוא האישום והם נובעים מהתרחשויות רומנטיות בעייתיות בהם היא מעורבת. על כן, כך לטענת העורר, שגה בית משפט קמא עת הביא את הדבר בחשבון שיקוליו לעניין השינוי שנתבקש בתנאי החלופה. עוד טוען העורר כי נוכח העדות שמסרה בינתיים הבת ר' ב' בפרשה נשוא האישום, חל כרסום ניכר בראיות התביעה. בהקשר זה מפנה העורר לכך שהעדה הבהירה בעדותה כי האירוע שעליו סיפרה בהודעתה בדבר מקלחת משותפת שעשה לה אביה בהיותה בת שלוש או ארבע שנים, כששניהם עירומים, איננו אירוע שנחרת בזכרונה היא וכי הייתה זו המתלוננת אשר סיפרה לה עליו. לפיכך, כך לטענת העורר, אין בעדות זו משום חיזוק לגרסת המתלוננת באשר למעשים שעשה בה אביה. עובדה מהותית נוספת המצדיקה, לטענת העורר, שינוי בתנאי החלופה, מצויה בעדות שמסרה בינתיים המתלוננת עצמה במסגרת ההליך האזרחי שהגישה נגד אביה. בעדותה זו אישרה המתלוננת כי היא זו אשר סיפרה לאחותה ר' ב' על עניין המקלחת המשותפת של האב עם האחות, כשזו האחרונה הייתה כבת שלוש או ארבע שנים ובכך, לטענת העורר, יש כדי לבסס את הכירסום שחל בראיות התביעה בעקבות עדות הבת ר' ב'.

המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה, ומבקשת לאמץ את נימוקיו של בית משפט קמא. עוד מוסיפה המשיבה ומציינת כי העורר נחקר לאחרונה בשל חשד להפרת הוראה חוקית, לאחר שהתברר מתוך עדותה של הבת ר' ב' כי נפגשה עימו חמישה ימים לפני מתן העדות וכי סביר להניח שהדבר השפיע על השינוי שחל בגרסת הבת, שאף הוכרזה במהלך הדיון כעדה עויינת והודעתה במשטרה הוגשה כראייה. המשיבה מוסיפה ומצביעה על כך שהבת ר' ב' סירבה להמציא את פלט שיחות הטלפון הסלולרי שלה ויש יסוד לחשש שהבת והאב קיימו ביניהם שיחות טלפוניות המהוות אף הן הפרה של האיסור שהוטל על העורר לקיים מגע כלשהו עם עדי התביעה ובכללם הבת ר' ב'.

5.דין הבקשה להידחות.

העורר שוהה בבית אחיו ואף נתאפשר לו לצאת לעבודתו במהלך רוב שעות היום ועד השעה 21:00. זוהי חלופת מעצר נוחה וגמישה, הפוגעת בחירותו של העורר אך כדי המינימום הנדרש בנסיבות העניין. אכן, בהחלטתו מיום 3.4.2005 קבע בית משפט זה כי ניתן יהיה לשוב ולבחון את תנאי השחרור ואת האפשרות להתיר לעורר לשוב לביתו, לאחר שמיעת עדותה של הבת ר' ב'. דא עקא, מתוך העדות שמסרה הבת ר' ב' כעדת תביעה ביום 3.7.2005 עולה, לכאורה, כי העורר הפר באופן חמור את תנאי חלופת המעצר שנקבעו לו וכי בניגוד מוחלט לאיסור שהוטל עליו ליצור קשר עם עדי התביעה, נפגש הוא עם בתו ר' ב' ימים ספורים לפני המועד שנקבע לשמיעת עדותה. על עדות זו מבקש העורר להסתמך עתה בבקשה לשינוי תנאי חלופת המעצר. בנסיבות שתוארו, ונוכח העובדה שהעורר אינו נתון במעצר אלא בחלופת מעצר נוחה, אינני סבורה כי איזון נכון בין האינטרסים הצריכים לענין מצדיק את המרת חלופת המעצר בבית האח בחלופת מעצר בבית העורר, שם מתגוררת הבת ר' ב'. בהקשר זה ראוי לציין כי המדינה הודיעה במהלך הדיון כי היא שוקלת את האפשרות לשוב ולהזמין את ר' ב' אל דוכן העדים מטעם התביעה וכי ההחלטה בעניין זה תתקבל לאחר שתישמע עדות המתלוננת בחודש נובמבר הקרוב.

6.הבקשה נדחית, אפוא. למותר לציין כי לאחר שתסתיים שמיעת עדות המתלוננת יוכל העורר לשוב ולפנות לבחינת החלופה שנקבעה, והדבר ייבחן על פי הנתונים שיהיו רלוונטיים לאותה עת.