בש"פ 8327/03 פרג' אלאמיטל נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות סמים למיניהן. כדברו של כתב האישום, פעם אחת מכר העורר לסוכן סמוי - איש משטרה - סם קנאביס במשקל שלושה קילוגרם; פעם אחרת מכר העורר לסוכן הסמוי סם קנאביס במשקל 2.5 קילוגרם ועוד כ-400 גרם חשיש; פעם שלישית מכר העורר לאותו סוכן חשיש במשקל של 400 גרם; ופעם רביעית ניסה העורר לשדל את הסוכן שיקנה ממנו סם קנאביס. עם הגשת כתב האישום הורה בית-משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, וערר שהגיש העורר לבית-המשפט המחוזי - נדחה. הערר שלפני ערר הוא על ההחלטה האחרונה.

עורכת-הדין בר-ציון טענה בכתב הערר ובראשית טיעונה לפני, כי אין ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום. ואולם בהמשך טיעונה חזרה בה עורכת -הדין בר-ציון מטיעונה זה; ויפה עשתה כך. אשר לעילת המעצר, אין צורך להאריך דיבור עליה. עורכת-הדין בר-ציון טענה אף להפלייתו של העורר לרעה ביחס לנאשם אחר אשר עשה עיסקה עם אותו סוכן משטרה, אלא שכל מקרה יש ונכון לשפוט לגופו, ולא נמצא לי כי אותו מקרה, בהשוואה למקרה לפנינו, יש בו כדי ליצור אי שוויון המחייב התערבותי בהחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים. השאלה שנותרה אינה אלא באשר לחלופת מעצר.

אין ספק כי לעורר חיי משפחה שאינם קלים, ומעצרו עד תום ההליכים יוסיף ויקשה על חייו הקשים בלאו-הכי. ואולם, מעשי העורר - אשר יש ראיות לכאורה לקיומם - מעשים קשים הם ביותר, והגם שחלופת המעצר שהועלתה נראתה חלופה ראויה בעיני שירות המבחן, אינני סבור כי ראוי לשחרר את העורר ממעצרו. אין די במפקח ראוי. יש צורך אף שהמפוקח יוכיח כי ראוי הוא לשיחרור ממעצר וכי אין נשקפת מסוכנות ממנו. לא שוכנעתי כי עלה בידי העורר להסיר מעל שכמו את נטל חזקת המסוכנות הרובץ עליו, ואין לי אלא לצרף דעתי לדעתם של בתי-המשפט שקדמו לי כי אין זה ראוי לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

הערר נדחה.

היום, כ"ז באלול תשס"ג (24.9.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03083270_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il